הרהורים ותורה

פרשיות השבת והמשכן משולבות זו בזו החל ממתן תורה ועד לסוף פסוקי חומש שמות. פרשנים רבים מצביעים על הפרשיות השונות, על המשותף ביניהם ועל השונה שבהם. מובן הוא, שחטא העגל המצוי בלב פרשיות המשכן מהוה קו פרשת מים בתיאור המשכן, מצוותיו וענייניו, שלכאורה חוזרים על עצמם אבל בדרך אחרת. הבדל אחד בין פרשת השבת המופיעה לפני חטא העגל ולאחריו הוא איסור ההבערה שמופיע לראשונה - "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" (שמות לה ג). התורה לא מסתפקת באמירה הכללית של עשרת הדיברות - "לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה" (שמות כ י) ומבקשת לפרט מלאכה אחת האסורה לעשיה. רבותינו נדרשו לאיסור יוצא דופן זה, יש שראו בו איסור קלוש שעונשו פחות משאר מלאכות שבת ויש שאדרבה ראו בו אבטיפוס לכל מלאכות שבת. כך בגמרא נחלקו התנאים - "הבערה ללאו יצאת, דברי רבי יוסי. רבי נתן אומר: לחלק יצאת." (בבלי שבת ע א). יהיה אשר יהיה, הבערה נתפשת כמלאכה יוצאת דופן, היא טבעית ומתרחשת מעצמה ללא צורך ביד אדם (גור אריה), היא נתפשת בדבר משחית ומקלקל (ספורנו) ובכלל, נראית רק כהכנה לעשייה שתבוא בע...

התלמוד (תלמוד בבלי שבת י ב) מביא על הפסוק מפרשתנו העוסק בעניין השבת - "וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם" (שמות לא יג) מחלוקת מעניינת - ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הנותן מתנה לחבירו - צריך להודיעו, שנאמר לדעת כי אני ה' מקדשכם. תניא נמי הכי: לדעת כי אני ה' מקדשכם. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל - לך והודיעם... איני? והאמר רב חמא ברבי חנינא: הנותן מתנה לחבירו - אין צריך להודיעו, שנאמר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו! לא קשיא, הא - במילתא דעבידא לאגלויי, הא - במילתא דלא עבידא לאגלויי. והא שבת דעבידא לגלויי! - מתן שכרה לא עביד לגלויי. דברי הגמרא זוקקים דיון, ראשית מה המתנה שיש בשבת ובמה היא שונה משאר המצוות שלא נחשבו כמתנה וה' לא ראה חובה לעצמו להודיע על נתינתם לישראל. שנית, מה משמעות הענין שהשבת היא מבית גנזיו של הקב"ה וגם מתן שכ...