הרהורים ותורה

הגלות הראשונה של ישראל ארכה כשבעים שנה, הגלות השנייה אורכת כבר למעלה מאלף ותשע מאות שנים. ההפרש העצום בין אורך הגלויות מעלה את השאלה הידועה - במה היה חמור כל כך חטא אנשי בית שני יותר מחטא אנשי בית ראשון. אם נבקש למצוא את ההסבר בדברי התלמוד (יומא ט ב) , הרי ששאלתנו רק תתעצם. התלמוד מגלה כי בבית ראשון חטאו ישראל בעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים - שלוש עבירות חמורות שמחויב האדם להיהרג ולא לעשות. לעומת זאת, במקדש שני לא היו עבירות חמורות כל כך ואפילו היו עוסקים בתורה ובמצות וגמילות חסדים. המקדש השני חרב 'מפני שהייתה בו שנאת חנם, ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות: עבודה זרה, גלוי עריות ושפיכות דמים' . מה יש בה בשנאת חינם שהיא רק רגש שלילי עמום שהצליח לגרום לנזק שמעשים חמורים לא הצליחו לחולל. זאת ועוד, אם בבית ראשון חטאו ישראל בשפיכות דמים, הרי שגם בו הייתה שנאה עצומה ומדוע היא לא הובילה לגלות ארוכה כל כך. כך שואל התלמוד וכך הוא משיב: 'ובמקדש ראשון לא הוה ביה שנאת חנם? ההיא בנשיאי ישראל הואי' . בבית ראשון השנאה הייתה רק בקרב המנהיגים ואילו בבית שני היא פשתה בכל...

למרות שכניסתו לארץ נענתה בשלילה, מבקש משה רבנו בתפילתו (דברים ג כה) : 'אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן' . אם נתבונן בבקשה, נמצא בה לשון כפולה 'אֶעְבְּרָה נָּא' וגם 'וְאֶרְאֶה', המופנית ליעדים שונים: 'הָאָרֶץ הַטּוֹבָה' ובנוסף 'הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן'. בעל ה'כלי יקר' (דברים ג כה) מוצא בלשון כפולה זו הקבלה להבטחתו של ה' לאברהם אבינו (בראשית יג יד, יז) : 'שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה.. קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ ' . גם כאן אנו מוצאים ראיה והליכה, אלא שעתה לשון הבקשה "נא" מופיע בראיה ולא בהליכה הגשמית כפי שראינו בתפילתו של משה. מדיוקי פסוקים אלו מלמדנו בעל ה'כלי יקר' כי לארץ ישראל יש שני רבדים שלכל אחד מהם כניסה אחרת. 'מן הארץ הקדושה יש תועלת גשמי ורוחני , הגשמי הוא התלוי בכל שטח הארץ כולה לאכול מפריה ולשבוע מטובה כי ארץ זבת חלב ודבש היא.. ותועלת הרוחני אינו בא מכלל שטח הארץ, כי אם מן ההר הטוב הזה והלבנון שלמטה ה...