הרהורים ותורה

לאחר שמשה רבינו מגלה לעם ישראל 'מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ' [דברים י יב] בכמה וכמה ציווים, הוא מוסיף עוד ציווי כפול - 'וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד' [דברים י טז]. הקשיית העורף בדרך כלל מתפרשת כתכונה של עקשנות וסירוב לשמוע דברי תוכחה. אולם עדיין יש לבאר מה פשרה של עקשנות זו ומדוע היא מסומלת דווקא בעורף הקשה. לשם כך, נבקש לעיין בתורה מליקוטי מוהר"ן [קמא כא] המבדילה בין שני סוגי 'שכל' - פנים ואחור: 'כי יש שכל שאדם משיג אותו ע"י הקדמות רבות, והשכל הזה מכונה בשם אחור. ויש שכל שבא לאדם בלא שום הקדמה, אלא ע"י שפע אלקי, וזה מכונה בשם קדם, בשם פנים: והתלהבות הלב, נולד מחמת תנועת השכל. כי טבע התנועות שמוליד חום, ולפי מהירת תנועות השכל, כן מוליד חום בלב. נמצא ע"י שפע אלקי, שהשכל נשפע לאדם במהירות שאין צריך להשתמש בשום הקדמה..'. 'פנים' הוא פגישה פנים אל פנים עם האמת, שפע חכמה המגיע באופן ישיר לאדם. לעומת זאת, 'אחור' הוא ראיית השכל כפי שרואים אדם מאחורי גבו. כאן, אינך יודע ...

בתיאור המקום שבו אמר משה את דבריו, כפי שמתואר בתחילת החומש, אנו מוצאים מקומות מסתוריים (דברים א א) - 'בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב' . על כן הביא רש"י (שם) את דברי המדרש שרואה במילים אלו תיאור זמן ולא תיאור מקום - '..חזרנו על כל המקרא ולא מצינו מקום ששמו תופל ולבן, אלא הוכיחן על הדברים שתפלו על המן שהוא לבן,.., ועל מה שעשו במדבר פארן על ידי המרגלים ' . אולם דברים אלו מצריכים ביאור, שהרי אם החטאים היו בבחינת 'פארן' ו'תופל' - מדוע התיאור הוא 'בין פארן ובין תופל' ולא בפשטות - 'בפארן ובתפל'. נבקש להאיר את הדברים לאור פירושו של בעל 'כלי יקר', הרואה במילים אלו תיאור של תהליך מופלא. במהלך דבריו על הפסוק הוא מציין שחטא פארן הוא מעשה המרגלים וחטא תופל הוא חטא העגל. המילה תפל אינה מתפרשת על המן, שלא מצאנו שימוש בה בהקשר למן. לעומת זאת, המילה 'תפל' מתפרשת במקומות רבים ביחס לעבודה זרה שהיא תורף עניינו של חטא העגל. נמצא אם כן, שהמילים ...

בנאום הפרידה האדיר שלו, משה מתאר את מעשי המדבר ומאורעות הנדודים והוא עושה זאת באופן מיוחד ולעיתים אף מפתיע. אחד מן המקומות הללו הוא תיאור תחושת משה בעקבות חטא המרגלים. כאן חושף משה - " גַּם-בִּי הִתְאַנַּף יְהוָה, בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר:  גַּם-אַתָּה, לֹא-תָבֹא שָׁם. יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ, הוּא יָבֹא שָׁמָּה; אֹתוֹ חַזֵּק, כִּי-הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת-יִשְׂרָאֵל." [דברים א לז-לח]. התיאור הזה אמנם מרגש מאוד, אולם פרטיו ההיסטוריים אינם תואמים את סיפור המקרה. לפי ספר במדבר, הקב"ה כעס על משה בחטא מי מריבה, ארבעים שנה לאחר חטא המרגלים. יהושע אמנם זכה להבטחה להיכנס לארץ לאחר חטא שאר המרגלים, אבל המינוי שלו למנהיג היורש את משה נעשה לקראת הכניסה לארץ בעקבות פניית משה ולא מיד לאחר חטא המרגלים. הסבר מיוחד לדבר אנו מוצאים בדברי האור חיים [דברים א לז, במדבר כ ח], המחדש יסוד היצוק בדברי חז"ל - "שאם היה נכנס משה לארץ והיה בונה בית המקדש לא היה הבית נחרב שאין אומה ולשון נוגעת בו". כיון שכך, בשעה שבכו ישראל בכיה לשעה על דברי המרגלים והקב"ה העניש או...

                                          הלא ידוע לכל, שזמן הגאולה בא ואומה יקרה למולדתה היא שבה נתחדשו שוב מצוות התלויות בה כשמיטה וערלה, רבעי וגם טבלה המהדרים פותלים ציצית בתכלת אחרים עולים למקום אש שלהבת והכול שמחים על שאין בנו שולטת ידם של האומות ושפחה המולכת לכן באתי במגילת ספר לעורר ישנים המפטירים כאשתקד ולא משנים אורחות חייהם ומנהגיהם המשונים מבלי לחדש ימינו כקדמוניות השנים להחיות מת מצווה שהכול לו קרובים את אשר אנו מהתורה כבר מוזהרים למנות לנו שוטרים בכל עיר ופרברים אשר ידם תקיפה ובשוט הם מייסרים וכיון שפעמי משיח נשמעים בכל רחוב וכבר הנביא אומר שביראת ה' הריחו הרי שלא על רק המעשה יהיה לאדם חוב כי אם גם על מחשבתו, אשר איננה טוב אכן, רבותיי מלומדי מלחמת תורה אני באמת קורא לייסודה של משטרה 'משטרת מחשבות' יהיה אז תוארה ולכל בעיה ימצא פתרון קל במהרה אם יחושו השוטרים כי ישנו חשד מדין מעוות או סברה של מחמד שריח חדשנו...