הרהורים ותורה

יום הכיפורים מלא בגדוש באיסורים ועינויים, מתחילתו ועד סופו אופפות אותו מצוות לא תעשה שעונשן חמור. בין איסורים אלו מצויה הנהגה מיוחדת   המדגישה את קדושתו של היום וייחודו. בתלמוד ובספרי הפוסקים מובא המנהג ללבוש בגדים נקיים מיוחדים בצבע לבן במהלך יום הכיפורים. בדברינו הבאים, נבקש להתחקות אחר מנהג זה ולמצוא בו טעמים מעשיים ופנימיים. הגמרא (שבת קיט א) דורשת - 'מאי דכתיב ולקדוש ה' מכבד?.. אמר ליה: זה יום הכפורים, שאין בו לא אכילה ולא שתיה. אמרה תורה: כבדהו בכסות נקיה ' . יום הכיפורים, היום הקדוש, הוא אחד מן המועדות הכתובים בתורה ויש מצווה לכבדו ולענגו. לא ניתן לכבד את היום במאכל ושתיה מחמת האיסורים ולכן הדרך היחידה לכבדו היא בכסות נקיה - 'וכיון דאין בו לא אכילה ולא שתיה יש לכבדו בכל דבר שמצינו שנקרא כבוד' (ראש יומא ח) . נדגיש ונאמר, הבגד הנקי אינו מוכרח להיות לבן אלא נקי לכבוד היום. כמו כן, אין זו מעלה מיוחדת ליום הכיפורים אלא אילוץ מחמת המניעה לכבד אותו בדרכים המקובלות. גם בשאר הימים הטובים קיימת המצווה ללבוש כסות נקיה בנוסף לכיבודים האחרים - 'קדשהו בכסות נק...

  בשעת הנעילה אנחנו בשעה של החלפת בגדים, עוד מעט נוריד את הטלית מהראש, נחזיר את המכנסיים והחולצה הלבנים לקולב עד לשנה הבאה ונחזור לבגדי היומיום. בגדים מגווני הצבע ועשירי המותגים, בגדים של עגלון המוביל את עגלת חייו בבוץ השגרה. בלב אנו שואלים - איך אפשר שלא להישבר, איך נתמודד עם המהפך הזה?, לשם כך נבקש להתבונן בהלכה מיוחדת הקשורה לכהן הגדול ביום הכיפורים. בסיומו של תיאור יום הכיפורים בבית המקדש, המשנה טורחת ללמדנו את מעשי הכהן היוצא לביתו. לכאורה מדובר באירוע חסר חשיבות, הדומה לאומן החוזר לחיק משפחתו אחרי הופעה גדולה. מדובר בדבר המתרחש מאחורי הקלעים, ענין אישי ואינטימי שאינו נוגע למהות היום. אבל המשנה (יומא ז ד) מתייחסת לאירוע הזה - 'וקדש ידיו ורגליו - ופשט הביאו לו בגדי עצמו ולבש - ומלוין אותו עד ביתו - ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקדש' . כמו לבישת בגדי הזהב והלבן במהלך היום, גם בסופו - הכהן מקדש את ידיו ורגליו ולובש בגדים מיוחדים - בגדי עצמו. בבגדים אלו הולך הכהן לביתו ועושה יום טוב לאוהביו בצאתו בשלום מן הקודש. גם מחברי סדר העבודה בתפילה טורחים לסי...