שתי תרומות - שני רבנים
אנו מוצאים שתי תרומות שהביאו מנהיגי ישראל, הנשיאים - מצד אחד, עגלות צב ולעומתם אבני מילואים וקרבנות. ההבדל בין שתי התרומות הללו משקף את ההבדל בין שני סוגי מנהיגים שיכולים להיות לציבור.
הסוג הראשון, לכאורה הברור מאליו והנפוץ, הוא מנהיג שאומר לעדתו כיצד לפעול ומסלקם מן הספק. רב שמלמד את ההלכה, שעונה לשאלות אנשי קהילתו, שמכריע בסכסוכים ממוניים ושמחנך את הצעירים. כאן הייחוד של כל רב בא לידי ביטוי, לכאורה כולם מלמדים את אותה הלכה אבל כל אחד מבאר אותה לפי שיטתו ומלמד אותה לפי דרכו.
כנגד רב שכזה הביאו הנשיאים את קרבנם המיוחד ואת אבני המילואים. אבנים אלו שהכריעו ספקות והורו כיצד לנהוג בשאלות הציבור וכן הקרבנות שהבליטו את עניינו של כל נשיא רומזים בבירור לסוג זה של הרבנים.
אולם יש סוג רבנים אחר. כזה, שבני עדתו לכאורה מסתדרים בלעדיו - לומדים ומלמדים, גומלים חסדים ועוזרים לדלים, חיי הציבור והקהילה תוססים ומתפתחים מעת לעת. שם, במקום שתפקיד הרב נראה כלא נצרך, מיותר או מסרבל; יש מקום להגדירו מחדש.
זקוקים הם לרב, בזאת אין ספק. כל גוף צריך ראש וכל ציבור ישראל זקוק לראש בני ישראל. אבל כשם שפעולתו של הראש בגוף אינו תמיד גלוי ונראה כך צריך להיות הרב בגוף חזק ובריא שכזה. רב, שיכול להכיל את השוני בין יד ימין ליד שמאל, לתת את דברו בתשדורות נסתרות וסמויות ולא באמירות גלויות, להיות אולי קטן הכמות אולם מעניק המשמעות והאיכות.
פעילות החסד לאישה היולדת והקידוש למשפחה לא תמיד מוצאים את הקשר לברכת הגומל של אותה אישה ולדברים הנאמרים במסגרת אותו קידוש. תפקידו של רב במקום זה להיות המאגד של כל הפעולות, אחראי על הסינרגיה המבורכת שבהם ונושא המשקל הכרוך באיזון בין כולם.
כנגד רב זה הביאו הנשיאים עגלות. עגלות, שלכאורה לא נצרכות, שהרי הכול יכול [ואולי צריך] להינשא בכתפיים. עגלות, שלכאורה רק מהוות אמצעי תחבורה ובהם עצמם אין תוכן כעגלה הריקנית במשל הידוע. אולם רק עגלות שכאלה מסוגלות להכיל בתוכן את סוגי הקרשים השונים, לכסות ולגונן מעל הכול במעטפת צב משוריינת ומתוך כך להצעיד אותם קדימה למחוזות הבאים. רב כזה יקשר בין איש החזון והתכנון, אשת הפעלים והמעש והנצרכים להם.
דומני, שחלוקה זו בין שני סוגי הרבנים מצויה באוהב ישראל [ליקוטים חדשים פרשת יתרו]:
הענין הוא כי יש שני מיני צדיקים בכל דור ודור.
א' הוא אשר יורה לעדת בני ישראל דרכי התורה והמצות כל חוקותיו ודקדוקיו ודיני איסור והיתר, וכולם סרים למשמעתו בדיני ממונות לשפוט בין איש ובין רעהו.
ועוד יש צדיק בדורו המייחד ומקשר לבבות ישראל לאביהן שבשמים ועל ידי תפילתו מעלה את תפילת ישראל לקשר אותם בקשר עליון ולהוריד להם שפע וברכה וחיים ממקור הברכות.
תגובות
הוסף רשומת תגובה