לדעת להאזין לתרועה

לדעת להאזין לתרועה

ברכת שופרות נחתמת במילים: 'כי שומע קול שופר אתה ומאזין תרועה ואין דומה לך'. בלשון הברכה, השופר מתואר כדבר שיש לו קול ואותו אלוהים שומע. אבל קולה של התרועה לא מוזכר ואותה האלוהים לא שומע, לה הוא מאזין.

במהלך התקיעות אנו משמיעים שני קולות: תקיעה ותרועה. התקיעה היא קול רציף וחזק, 'קול פשוט' המסמל לשגרה מבורכת ורגילה. קול כזה מצריך מאתנו רק שמיעה קלה שבה מבחינים בצליליו הבוטחים. לעומת זאת התרועה היא קול שבור ומתייפח המבטא תסכול וחרטה. לעיתים חולשתו של האדם גורמת לכך שהתרועה שלו מאבדת את קולה. לעיתים היחיד בעולם שיכול באמת להאזין לתרועה אילמת כזו הוא רק הקב"ה, שאין דומה לו בשמיעת שוועת העניים ובהאזנה לרחשי ליבם השבור של החוטאים.

בשמיעת קולות השופר יש לנו הזדמנות לשאול את עצמנו מתי בפעם האחרונה האזנו לתרועה.

שמא בחרנו רק לשמוע בשמיעה רגעית וחיצונית את הקולות המשופרים של חיינו וחיי קרובינו. האם התמקדנו רק ברגעים החיוביים או בחוויות הטובות והגבנו להם בהתלהבות רגעית של אייקון 'לייק' ששלחנו ברשת החברתית.

אולי, כדאי שננסה גם להאזין לתרועה. האזנה כזו תרגיל אותנו להבין שמעלתה של התרועה טמונה דווקא כשאין לה קול רעשני או צבעוניות צעקנית. גדולתה של התרועה היא בהפרש וברווח שבין הצלילים, שאין אוזן של בשר יכולה לשמוע אבל נשמה אלוקית יכולה להאזין.

נלמד להאזין לבן הזוג בשעת משבר, לילדינו בשעה שהלב שלהם בוכה, לנשמתנו המבקשת את שלמותה. להאזין לתרועה זה להבחין בצליל הדועך באמירת 'בוקר טוב' של השכן ולהבין שמחלתו הסופנית מתגברת, לשים לב לכיסא הריק הסמוך לילדה היושבת בפאתי עזרת הנשים ולהיזכר שהוריה התגרשו, לראות שהעובד טרוד בטלפונים תכופים עם הבנק ולהאזין לגלי החובות השוטפים אותו.

היום הוא 'יום תרועה', יום שבו התרועה מקבלת ביטוי ומשמיעה את קולה, בלי בושה ובלי דומיה מחרישת אוזניים. היום, מתכנסת האומה כולה ומשמיעה את תרועתה הלאומית והפרטית כלפי אלוהיה. באותה שעה, הקב"ה ברחמיו הגדולים מאפשר לנו להוציא כלפי חוץ את החרטה, התסכול ושברון הלב בתרועה גדולה. חתימתה של הברכה מבשרת את תוצאת המהפך - 'שומע קול תרועת עמו ישראל היום ברחמים'.

אם נדע לאפשר לנשמות הרעועות שבקרבתנו להשמיע את תרועתם מבלי לשפוט אותם ולהשיב להם ברחמים גדולים ובאוזן כרויה נהיה 'יודעי תרועה'. או אז, יתקיימו בנו דברי הפסוקים [תהלים פט טז-יז]: אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה ה' בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן: בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם וּבְצִדְקָתְךָ יָרוּמוּ.