*תובנה לפרשת שמות תשע"ג*

פרעה הוא איש העורף, העורף הקשה.
כי הוא בוחר שלא להסתכל על הדברים בהוויתם אלא רק במבט חטןף מאחור.
הוא לא רואה את הטוב שהביאו בני יעקב לארצו ואת חסדו של יוסף אחיהם.
הוא מתנכר ומסובב את הראש לתועלת הגדולה שצומחת מארץ גושן.
או אז, אתה גם מסתכל על אנשים מאחור ורואה בהם רק גב שניתן לצלוף בו וצוואר שניתן לשים עליו עול.
***
אבל התורה לא מספרת לנו על עם של עבדים, היא מתארת אנשים עם שמות.
שמות שמבטאים משמעות וכמיהה, שמות שמזכירים את תחושת האם שילדה אותם, שמות שמבטאים פעולות של נשים ושכר השמור להן, שמות פומביים ושמות אלמוניים.
***
כי האל רוצה שניתן לאנשים פנים ולא להפוך אותם לעבדים חיוורים,
שנקרא להם בשמות ולא להתייחס אליהם במספרים על זרוע.
***
ואנחנו, האם אנו מפנים את העורף ומתעסקים בכינויים, בקידומות ובתארים של אחרים או שמא מנסים להאיר להם את פנינו ולשאול אותם בכנות - "מה שמך?"..