*תובנה לפרשת ויקרא תשע"ז*

אולי הקושי שלנו לנקות לפסח נובע מכך שהניקיון הזה מכריח אותנו להגיע למקומות שהעדפנו לשכוח. 

המקומות החבויים והנסתרים, בביתנו ובנפשנו. הפירורים מתחת לספה, החתיכות במעמקי המקרר, החורים בתפישת העולם שלנו והסדקים בהתנהלות שלנו.

אבל, אי אפשר לברוח משם או להתעלם. הקורבנות במקדש נשחטו ברובם בצד צפון - הצד המרוחק והמוצפן. החוטא נאלץ לחטט בקרביו ובמעשיו, שעד עתה הצפין מעיני כל.

אפשר להתעלם מצפונות נפשנו אבל אז דווקא משם תפתח הרעה. עדיף, לחפש ולברר ואז אולי דווקא למצוא שם אפיקומן..

כי מי שידע לבער את החמץ שהוצפן בנסתרות ליבו, יזכה לעושר גדול - "הרוצה להעשיר - יצפין!".