*תובנה לפרשת בחוקותי תשע"ז*

התורה קובעת שבשנת היובל כל הבתים שנמכרו במהלך השנים חוזרים לבעליהם. דין זה קיים רק  בבתים הנמצאים בעיר שאינה מוקפת חומה.

עיר חומה היא סמל למקום של יצירה אנושית ועמל הנדסי. צריך להתאמץ מאוד כדי להשיג שליטה על בתים כאלו - בכיבוש מסובך או בקנין יקר. לכן, לאחר מאמץ כזה אפילו דין היובל לא יכול לבטל עסקה כזו שהקונה התיגע להשיגה.

אבל בירושלים, למרות החומה המקיפה אותה, דין זה לא חל. היא למעשה עיר שאינה מוקפת חומה מלאכותית. 

החומה המשמעותית שלה אינה קירות האבן שבנו אנשים אלא אלוקים בעצמו: "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב". היא אינה תלויה ברצונו של איש כזה או אחר המצהיר שישמור עליה מאוחדת. 

גם הכיבוש הצבאי של ירושלים לפני יובל שנים אינו רק יצירה אנושית אלא יותר מתנה אלוקית. 

אם נתייחס כך להישג הצבאי של מלחמת ששת הימים, נדע להעריך יותר את העיר ואת משמעותה.