*תובנה לשבת חול המועד פסח תשע"ז*

מצה שמורה נקראת כך משום שהיא נשמרה בתהליך ההכנה. השמירה של המצה התבארה ברבותינו הראשונים בשני הסברים: שמירה מפני חימוץ והפיכה ללחם אסור או שמירה לשם מצת מצוה.

יש כאן שני סוגים של שמירה: האחד, הגנה מפני השלילי והגרוע והשני - ייחוד והקדשה לטובת ענין נעלה.

בעולם החול, השמירה הראשונה נפוצה יותר אבל בעולם הקודש ניתן בהחלט למצוא את השמירה השניה. כך למשל, במקדש היו שומרים ביום ובלילה, לא מחשש גנבים או ביזיון אלא על מנת לכבד את הבית ולא להסיח את הדעת ממנו.

זו הזדמנות עבורנו לחשוב על שמירת השבת. שמירת השבת לא צריכה להישאר רק שמירה מפני מלאכות או איסורים. היא צריכה להיות גם שמירה חיובית.

עלינו לשמור בשבת גם את דיבורנו, הליכתנו ותחושתנו הנפשית. לייחד אותם לעניני קודש ורוח, לשמר אותם לטובת מטרות חינוך וזוגיות ולהפוך את השבת כולה לשבת שמורה.

שמורה לשם מצווה.