רשומות

מציג פוסטים מתאריך אוגוסט 25, 2019

ארץ ישראל - טוב פנימי

ארץ ישראל מצטיירת בפרשה כארץ שהטוב שלה יכול לבוא רק על ידי מאמץ. משבעת המינים המצויינים בפרשה, המרגלים הביאו גפן, תאנה ורימון. הם בחרו להביא את המינים שניתן לאכול בקלות. אבל המינים הקרובים למילה "ארץ" הם דווקא מיני הדגן, שמן הזית ודבש התמר שכולם מופקים רק אחרי מאמץ אנושי בטחנת הקמח ובית הבד. אבל בכך דווקא מתבטא טובה של הארץ - כזה הבא מעומק הקושי. המים יוצאים מהמעיין והתהום בלב ההר והבקעה - משיא היובש והסלע הנוקשה נובעים מים זורמים ומתוקים. רש"ר הירש מסביר שעינות מים הם מלשון עיניים. עיניה של הארץ מזילות מי חיים ולא דמעות מלוחות. דברים אלו מקבלים משנה חשיבות בשעות קשות אלו, בהם אנו נזכרים בשירו של ירון לונדון - 'מרדף' המתכתב עם פסוקי הפרשה: אֶרֶץ טוֹבָה שֶׁהַדְּבַשׁ בְעוֹרְקֵיהָ אַךְ דָּם בִּנְחָלֶיהָ כַּמַּיִם נוֹזֵל. אֶרֶץ אֲשֶׁר הָרָרֶיהָ נְחֹשֶׁת אֲבָל עֲצַבֶּיהָ בַּרְזֶל.. אָז לֹא יוֹתֵר אִמָּהוֹת תְּקוֹנֵנְהָּ וְלֹא עַל בְּנֵיהֶם הָאָבוֹת, כֵּן הוּא יָבוֹא וְרַגְלֵינוּ עַד אָז לֹא תִלְאֶינָה לִרְדֹּף בְּעִקְבֵי הַתִּקְווֹת.