רשומות

מציג פוסטים מתאריך יולי 21, 2019

הליכתו של מנהיג

הליכתו של משה באחרית ימיו מתוארת בתורה בלשון כללית, התורה לא מפרטת את נקודת המוצא של ההליכה הזו ואת היעד שלה. דבר זה עורר את המפרשים כולם, ראשונים ואחרונים לבאר את פירושה של הליכה זו. אולם, אם נבקש לבחון את ההליכה הזו לאור הליכות נוספות של משה, נוכל למצוא בה משמעות מיוחדת. בארבע מקומות אנו פוגשים את הליכתו של משה, ארבע הליכות המשלימות אחת את השניה ומתארות תהליך שלם של מנהיגות. ההליכה הראשונה של משה היא ליתרו חותנו לפני קבלת המנהיגות להוציא את ישראל ממצרים. אחר מעמד הסנה מתאר הכתוב (שמות ד יח) - 'וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלֲכָה נָּא וְאָשׁוּבָה אֶל אַחַי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם וְאֶרְאֶה הַעוֹדָם חַיִּים וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה לֵךְ לְשָׁלוֹם' . במדרש (תנחומא שמות יח) מלמדים רבותינו שאין כאן פרידת נימוסין בעלמא אלא התמודדות עם מחסום קריטי. משה נשבע ליתרו שלא יצא מארצו ללא רשותו ולכן הליכתו כעת היא למעשה קבלת רשות להתרת הנדר שרק היא תאפשר את קבלת המנהיגות. כהליכתו הראשונה, גם הליכתו האחרונה של משה מבקשת להתיר נדר ולשחרר אותו ממחוי

אין מלך בלא עם!

המלכת המלך בישראל מתוארת בתורה (דברים יז יד-טו) במילים: 'כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ.. וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ..' . לשון התורה מטיל ערפל בשאלה מה יחס התורה להמלכת מלך בישראל. ואכן אנו מוצאים מגוון דעות בחכמינו האם יש חובה להמליך מלך. בדברי התנאים (מדרש תנאים שם) החובה ברורה:   'שום תשים עליך מלך מצות עשה וזו היא שאמרנו חובה ולא רשות ' וכפי שנתבאר בדברי רבי יוסף בכור שור - 'זו מצות עשה , כי ודאי צריך שיהא מלך, שלא יעשה כל אחד הישר בעיניו' . לעומתם בראשונים קיימות דעות מסויגות יותר כמו בדברי ר' אברהם אבן עזרא המבאר שהמלכה היא רק רשות ודברי רס"ג הרואה במילות הפסוק היתר בעלמא. אחד מן הפרשנים הבולטים בגישה המבקשת לראות בפרשיה זו תיאור מציאות אפשרית ולא מצווה מוכרחת הוא מי שהסתופף רבות בחצרות המלוכה - דון יצחק אברבנאל. לטענתו (שם, וראה עוד אברבנאל שמואל א ח) ' אין בזה מצוה כלל כי לא צוה השם יתברך שיאמרו זה וישאלו מלך, אבל הנה הוא הג