על טעם וריח - אין להתווכח! ; המנהג ככלי להתמודדות חינוכית
המנהג - פתרון ולא בעיה מנהגי ישראל היו תמיד בעין הסערה, המנהגים השונים אתגרו את הרבנים והפוסקים משני הכיוונים. מחד, הם ניסו לשמר מנהגים חשובים ומסורות עתיקות, גם כשהמנהג נראה תלוש או לא רלוונטי. מאידך, הם נלחמו בעוז במטרה לעקור מנהגים פסולים או חיקויים מתרבויות זרות. המתח האדיר בין "והמנהג מבטל את ההלכה" (ירושלמי יבמות פי"ב ה"א) ובין "מנהג אותיות גיהנם" (מהר"ם מינץ סו ה) עורר דיונים רבים בעולם הפסיקה והפולקלור היהודי. אין ברצוני לעסוק בשאלות ההלכתיות אודות החובה לנהוג כפי מנהג אבות למול כללי הפסיקה וההוראה. כמו כן, אינני מתכוון לעסוק בבירור המנהגים ומקורם למול השפעות זרות. בדבריי אלו אני מבקש לבחון את המנהג ככלי חינוכי וכאמצעי להשפעה פדגוגית. בעולם המודרני, אחת הבעיות החמורות בשדה החינוכי היא החינוך לקיום חיי תורה ומצוות. הפיתויים הולכים וגדלים - בחומרתם וזמינותם, שאלות אמונה ותיאולוגיה מתעוררות והקושי לשמר מסורת עתיקה בעולם חדש הופך לקושי עצום. הורים רבים מתבוננים בעיניים כלות על ילדיהם שבוחרים לסור מן הדרך ולזלזל במוסכמות או בדמויות ש