הרהורים ותורה

מן המפורסמות הוא שבימים בין פסח לשבועות מתרחש תהליך של עליה ממצב רוחני ירוד המתקדם במהלך חמישים יום למצב הראוי ומוכשר לקבל את התורה. נבקש לתאר תהליך נוסף של התפתחות רוחנית ולאומית המתחולל בימים אלו. מצוות הפסח תלויות במשפחה, הפסח הוא חג שנחגג בשל גזירת פרעה על המשפחה, הוא נחגג בקרב המשפחה שנמנית על הקרבן וכל תכליתו הוא חיזוק הקשר בין האבות לבנים במשפחה. פסח הוא אמנם יום טוב אבל בחינתו קרובה מאוד למהות השבת. לא לשווא חג זה נקרא בתורה 'שבת' וכל מצוותיו מתקיימות במסגרת ישיבה של איש במקומו הפרטי עם בני חבורתו הקרובה כפי שמתאר המשך חכמה [ויקרא כג כא] - בפסח שהוראתו היה על שפסח המקום על בתי בני ישראל במצרים, הלא אז עדיין לא היתה האומה נקשרת, כי היו בודדים איש באהלו, "אל יצא איש מפתח ביתו עד בוקר" (שמות יב, כב).. ולכך הפסח שבא בהוראה זו, כתיב ביה שאינו נאכל אלא למנויו, והאוכלים אותו צריכים למנות מערב פסח. והוא כמו שבת, שמי שטרח בערב שבת יאכל בשבת (עבודה זרה ג, א).. לכן כתוב "וספרתם לכם ממחרת השבת" - זה פסח, שהוא בהוראתו כמו שבת. לעומתו חג השבועות הוא חג

הגמרא (מגילה לא ב) מביאה את תקנתו של עזרא הסופר לקרוא את פרשת בחוקותי קודם חג שבועות - עצרת. עצרת הוא יום דין לפירות האילן ולכן יש לקרוא את הקללות שבתורת כהנים לפני הגעתו, כדי שתכלה השנה וקללותיה. בפועל, פרשת בחוקותי נקראת שתי שבתות לפני חג השבועות ובשבת הצמודה לחג השבועות קוראים את פרשת במדבר - "ולעולם קורין פרשת במדבר סיני קודם עצרת" (שו"ע תכח ד) . הסבר לעניין זה מצאנו בדברי תוספות (מגילה לא ב ד"ה קללות) - "ומטעם זה אנו קורין במדבר סיני קודם עצרת כדי שלא להסמיך הקללות שבבחוקותי לעצרת" . כלומר, יש צורך בהקדמת הקללות לחג שבועות אבל יש לעשות הפסקה ביניהם על מנת שלא יהיו סמוכים זה לזה. על הפסקה זו מקשה ר' צדוק (פרי צדיק במדבר ו) : "אין זה מספיק שיוצרך דוקא לקרות פרשת במדבר קודם שהלא הימים שבין פרשת בחקותי להחג יהיה בהם גם כן הפסק" . לכן מציע ר' צדוק הרחבה לדברי תוספות ומבאר שקריאות התורה אמורות לגרום לכך שתכלה שנה וקללותיה אך גם שתחל שנה וברכותיה. לכן, לאחר קריאת פרשת בחוקותי וכילוי הקללות, "קורין תמיד בשבת הקודם פרשת במדב