רשומות

מציג פוסטים מתאריך ספטמבר 29, 2019

הליכה לאוהל התשובה

התורה חותמת את נאומיו של משה בתיאור הליכתו - "וילך משה", כאשר פרשנים רבים דנים בשאלה לאן הלך משה רבנו. נבקש להציע אחד מן הפירושים הללו המבואר בתרגום יונתן שלפיו הלך משה "לאהל בית התלמוד [המִדרשׁ]". אוהל מיוחד זה הוקם לאחר חטא העגל על ידי משה - "ומשה יקח את האֹהל ונטה מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אֹהל מועד והיה כל מבקש ה' יצא אל אֹהל מועד אשר מחוץ למחנה" (שמות לג ז). משה עצמו התגורר במחנה לוויה, באמצעו של המחנה ובסמיכות למשכן. אבל במקביל לאוהלו הפרטי הוא הקים גם אוהל מיוחד ל'כל מבקש ה''. עיון בתרגום יונתן על האוהל הזה מגלה את ייעודו המיוחד - "והיה קורא לו אוהל בית תלמוד *והיה כל מי שחזר בתשובה בלב שלם לִפני ה'* היה יוצא לאהל בית התלמוד שׁמִחוץ למחנה מודה על חטאו ומִתפלל על חטאו ומִתפלל ונסלח לו". לפי דברים אלו, משה רבנו הולך באחרית ימיו לאוהל מיוחד, המרוחק מכל אדם ומיועד למי שמבקש לחזור בתשובה. כדרכם של השוכבים על ערש דווי ומתוודים לפני מותם, גם משה רבנו בוחר באוהלה של תשובה. שמא בחר משה להתפלל על חטאו שבגינו מת ל

תורה המחזירה ממלחמת היצר

מבין עורכי המלחמה אנו מוצאים שלושה אנשים החוזרים אל ביתם משדה הקרב - מי שארס אישה ולא נשאה, בנה בית ולא חנכו ונטע כרם ולא חיללו. מקובלנו מדרשות רבותינו שהמלחמה המתוארת בפרשתנו היא מלחמת האדם ביצר הרע. אם כך, שלושת אנשים אלו פטורים מן המלחמה ביצר והם נמלטים ממאבק חזיתי בו. נראה לומר, שאנשים אלו הם סמל ללימוד התורה והסתופפות בבית המדרש. שהרי כך למדנו - 'תנא דבי ר' ישמעאל - 'בני, אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש; אם אבן הוא נימוח, ואם ברזל הוא מתפוצץ' (קידושין ל ב) . נמצא אם כן, שהרוצה להינצל מן המלחמה החזקה יוכל לעשות זאת רק באמצעות אחיזה בתורה הקדושה. אם כך, שלושת אנשים אלו הם סמל לתורה הקדושה והם מרמזים לזמנים של קבלת התורה. את התורה קיבלנו במספר שלבים - מעמד הר סיני בחג השבועות, קבלת לוחות שניים אירעה ביום הכיפורים ולבסוף - בחג הפורים 'קיימו וקיבלו עליהם היהודים' (אסתר ט כז) . המארס אישה מרמז לחג השבועות, שהרי מעמד הר סיני נמשל כולו למעמד החופה והנישואין - 'ביום חתונתו זה מתן תורה' (משנה תענית ד ח). ביום ו' בסיון עם ישראל עמד ככלה ל

בירור מקחו של צדיק

השבת, קראנו את עשרת הדיברות, הזכרנו לעצמנו את היום שבו עמדו רגלינו ורגלי אבותינו בחורב, כאיש אחד בלב אחד. מאז ועד היום, אנו שואפים לקיים את עשרת הדיברות בכל דקדוקיהן ופרטיהן. מעניין לראות מדרש פליאה המצביע על דרך מיוחדת שבה זוכה האדם למדרגה זו - ' כמה דיות משתפכות כמה קולמוסין משתברין כדי לכתוב בני חת, עשרה פעמים כתיב בני חת, בני חת, עשרה כנגד עשרת הדברות ללמדך שכל מי שהוא מברר מקחו של צדיק, כאילו מקיים עשרת הדברות'  (בראשית רבה פרשת חיי שרה פרשה נח). המדרש מבאר מדוע נשתברו קולמוסים רבים על מנת לכתוב את בני חת עשר פעמים בפרשת קניית מערת המכפלה. מכך לומד המדרש, שהכתוב מחשיב את בני חת כאילו קיימו את עשרת הדיברות בזכות העובדה שעסקו בבירור התנאים במקח וממכר של אברהם. מדוע זהו שכרם של בני חת ומהו הקשר בין הסיוע בתיווך וגיבוש העסקה לקיום יסודות התורה שהתגלו בסיני? המלבי"ם ומספר פרשנים על דרך החסידות ('שפת אמת', 'פרי צדיק') ביארו שהמכירה של מערת המכפלה ביטאה את עקרונות האמונה או את האחיזה בארץ ישראל. לכן, כל מי שסייע לה בעצם סייע לקיום הדת וכאילו קיבל על

הערות מוסריות במסכת יומא

'שבעת ימים קודם יום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין' בפשטות, אפשר להבין שהכהן פורש מחייו, כאמצעי טכני להכנה ליום הכיפורים. בלשכתו, הכהן יוכל לשמור על טהרה וללמוד היטב את הלכות היום המסובך והמשמעותי. אבל, יתכן שיש כאן סיבה נוספת לפרישה מן הבית - את הניתוק הזה ניתן לדמות לתיאור של רמב"ם (מלכים ומלחמותיהם ז טו) אודות התחושות של הנכנס לקשרי המלחמה - 'מאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה, וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה, וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה..'. הכהן הלוחם עבור העם חייב לשכוח את חייו האישיים ולהתמסר לעבודה בפרישות מביתו. 'ומתקינין לו כהן אחר תחתיו, שמא יארע בו פסול' המציאות הזו, של כהן שהחליף את חברו שאירע בו פסול היא מציאות שהייתה קיימת בתקופות אפלות בזמן שבית המקדש היה קיים. המתח בין הכהן שנפסל לבין הכהן שקיבל הזדמנות מפתיעה להיכנס אל הקודש היה אדיר. עד כדי כך, שהתלמוד הירושלמי (יומא א א) כותב שלא היו משאירים את שני הכהנים הל

הערות ל'לך אלי תשוקתי'

לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי / בְּךָ חֶשְׁקִי וְאַהֲבָתִי המשורר מדבר פה על שלוש רגשות: תשוקה, חשק ואהבה. בהבנה פשוטה אפשר לומר שמדובר ברמות שונות של קשר - מהשטחי ביותר ועד לעמוק ביותר.  התשוקה היא רצון לקבל מישהו מהאחר, גם במחיר של אבדן הטוב והעצמיות. זו התחושה של אדם האוהב אלכוהול או מאכלים האסורים לו מבחינה בריאותית. התשוקה היא הרגש שמצוין בקללת האישה לאחר החטא (בראשית ג) ובקללת קין לאחר הרצח (בראשית ד). זה רגש שחל  לעיתים אפילו מבלי שמושא התשוקה נוכח - 'אני לדודי ועלי תשוקתו' (שיר השירים ז). החשק הוא רגש שאין בכנפיו נזק אבל הוא נטול הגיון או מעשים הבונים אותו, אקסיומה בעלמא. הבחירה של הקב"ה בעם ישראל בזמן החטא מתוארת כחשק - 'לא מרובכם מכל העמים, חשק ה' בכם' (דברים ז ז / י טו). החשק הוא בחירה שלעיתים יש בה אפילו כפיה, אהבה שאין דרך להימלט ממנה. משום כך, רצונותיו של המלך שלמה לבנות בירושלים מתוארים כחשק, כגזירת מלך שאין לה עוררים (מלכים ט יט). האהבה היא שיא הרגש, התאחדות של שתי נפשות, ללא שום השלכות שליליות או כפיה חיצונית. זאת התעלות של האדם להתקרב אל