הערות ל'לך אלי תשוקתי'

לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי / בְּךָ חֶשְׁקִי וְאַהֲבָתִי

המשורר מדבר פה על שלוש רגשות: תשוקה, חשק ואהבה. בהבנה פשוטה אפשר לומר שמדובר ברמות שונות של קשר - מהשטחי ביותר ועד לעמוק ביותר. 

התשוקה היא רצון לקבל מישהו מהאחר, גם במחיר של אבדן הטוב והעצמיות. זו התחושה של אדם האוהב אלכוהול או מאכלים האסורים לו מבחינה בריאותית. התשוקה היא הרגש שמצוין בקללת האישה לאחר החטא (בראשית ג) ובקללת קין לאחר הרצח (בראשית ד). זה רגש שחל לעיתים אפילו מבלי שמושא התשוקה נוכח - 'אני לדודי ועלי תשוקתו' (שיר השירים ז).

החשק הוא רגש שאין בכנפיו נזק אבל הוא נטול הגיון או מעשים הבונים אותו, אקסיומה בעלמא. הבחירה של הקב"ה בעם ישראל בזמן החטא מתוארת כחשק - 'לא מרובכם מכל העמים, חשק ה' בכם' (דברים ז ז / י טו). החשק הוא בחירה שלעיתים יש בה אפילו כפיה, אהבה שאין דרך להימלט ממנה. משום כך, רצונותיו של המלך שלמה לבנות בירושלים מתוארים כחשק, כגזירת מלך שאין לה עוררים (מלכים ט יט).

האהבה היא שיא הרגש, התאחדות של שתי נפשות, ללא שום השלכות שליליות או כפיה חיצונית. זאת התעלות של האדם להתקרב אל מושא אהבתו.

בעבודת ה' אנחנו מוצאים את שלל הרגשות הללו: גם עשיית המצוות בהרגשה של מחיר אישי, גם קיום רצון ה' ללא הבנה וגם רגעים אחדים של אהבת ה' בלב ונפש. כולם כולם, מוקדשים - איש כפי מעלתו - לבורא.

 

לְךָ לִבִּי וְכִלְיוֹתַי / לְךָ רוּחִי וְנִשְׁמָתִי 

הלב והכליות הם איברים שיש ביניהם סתירה, הלב הוא משכן הרגש ואילו הכליות הן מקום העצה - "הלב מבין והכליות יועצות" (ויקרא רבה ד). לרגש אין גבולות, הוא לא מתחשב במציאות או בקשיים העתידיים. לעומתו, העצה הטובה מבוססת כולה על ראיה נכונה של המציאות ושל פעולה נכונה במסגרת מגבלותיה. למרות זאת - הלב והכליה קשורים זה בזה, הכליה מקבלת את הדם מן הלב והיא מסננת אותו בדרכו בחזרה אל הלב. ללמדך, שתיתכן השלמה בין שני הדברים המנוגדים הללו: הזרם המתפרץ מן הלב והסינון המאוזן של הכליה.

זאת מערכת היחסים בין הרוח לנשמה. הרוח קשורה לעולם הרגשות של אהבה, יראה ורחמים ואילו הנשמה מתלבשת בכוחות השכל, ההבנה וההשגה בגדולת ה'. גם כאן, היינו חושבים שקיימת סתירה מהותית בין הרגש המתלהט לשכל המעיין. אבל, אולי מערכת היחסים הביולוגית בין הלב לכליות מלמדת שהרוח והנשמה צריכות להיות גם הן בהרמוניה. רגש בוער באהבה לאלוקות יחד עם מוח העמל להשיג את משמעותה.