תורה המחזירה ממלחמת היצר

מבין עורכי המלחמה אנו מוצאים שלושה אנשים החוזרים אל ביתם משדה הקרב - מי שארס אישה ולא נשאה, בנה בית ולא חנכו ונטע כרם ולא חיללו. מקובלנו מדרשות רבותינו שהמלחמה המתוארת בפרשתנו היא מלחמת האדם ביצר הרע. אם כך, שלושת אנשים אלו פטורים מן המלחמה ביצר והם נמלטים ממאבק חזיתי בו.

נראה לומר, שאנשים אלו הם סמל ללימוד התורה והסתופפות בבית המדרש. שהרי כך למדנו - 'תנא דבי ר' ישמעאל - 'בני, אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש; אם אבן הוא נימוח, ואם ברזל הוא מתפוצץ' (קידושין ל ב). נמצא אם כן, שהרוצה להינצל מן המלחמה החזקה יוכל לעשות זאת רק באמצעות אחיזה בתורה הקדושה.

אם כך, שלושת אנשים אלו הם סמל לתורה הקדושה והם מרמזים לזמנים של קבלת התורה. את התורה קיבלנו במספר שלבים - מעמד הר סיני בחג השבועות, קבלת לוחות שניים אירעה ביום הכיפורים ולבסוף - בחג הפורים 'קיימו וקיבלו עליהם היהודים' (אסתר ט כז).

המארס אישה מרמז לחג השבועות, שהרי מעמד הר סיני נמשל כולו למעמד החופה והנישואין - 'ביום חתונתו זה מתן תורה' (משנה תענית ד ח). ביום ו' בסיון עם ישראל עמד ככלה לקראת החתן בחופת ענן ולפידי אש, כפי שמצאנו במנהגי חג השבועות הסובבים סביב קריאת הכתובה ותיקוני הכלה.

נוטע הכרם נמשל ליום הפורים, תורתו של יום הפורים מתגלה בסודותיה יכולה להתגלות רק באמצעות שתיית יין. על מנת שנוכל לשתות את יינו של משתה הפורים, עלינו לחלל את הכרם בשנתו הרביעית - להעלות לירושלים את פירותיו של הכרם או את שווים.

יום הכיפורים משול אף הוא לחוזרים מעורכי המלחמה, המקביל ליום הקדוש הוא האדם הבונה את ביתו וחוזר משום שלא חנכו. חניכת הבית מתפרשת בתרגום יונתן בן עוזיאל כקביעת מזוזה בבית כפי שהתורה מצווה. המזוזה בבית היא המקום הקדוש בביתם של ישראל והיא מקבילה ליום הכיפורים שהוא הזמן המקודש ביותר במהלך השנה.  כך מצאנו גם בזוהר (זוהר חדש - תיקונים ע א) - "..דא איהו יום הכפורים דלית לשטן שולטן עליה השט"ן הכי סליק שס"ד. באתר דמזוזה תמן לא אית ליה רשו לקרבא". לא פלא, שכל עבודתו של היום הכיפורים מתרכזת סביב בית המקדש ומעשי הכהן הגדול במהלכו.

שלושה אנשים, שלושה מועדים, שלושה דרכים לבריחה מן היצר הרע לבית המדרש, מהמלחמה היצרית למלחמתה של תורה.