הרהורים ותורה

אחד המאפיינים הבולטים של מצוות תלמוד תורה הוא היותה החיוב התמידי שלה בכל שעות היממה - הן ביום והן בלילה. לא לשווא, הפסוק הכי מפורסם בהקשר ללימוד תורה הוא 'וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה' (יהושע א ח). ואכן בדברי רבותינו החיוב ללמוד תורה ביום, ואפילו בלילה חוזר ונשנה בכמה מקומות. אם מעיינים מוצאים שהלימוד בלילה אינו רק המשך ללימוד ביום אלא סוג מיוחד של לימוד, בעל אופי מיוחד וסגולות נפלאות. כשמעיינים בדברים על לימוד תורה בלילה מוצאים בהם שתי מגמות. האחת, רואה בלימוד שמירה מפני סכנה, הלילה הוא זמן עם פוטנציאל שלילי ולימוד התורה הוא הדרך להינצל מהשפעותיו. השניה, רואה בלימוד הלילי עשיה חיובית של ברכה והתעלות אישית. ההבדלים מובהקים כבר בניסוח של המימרות השונות. כך למשל אמרו חכמים ( אבות דרבי נתן כט) 'רבי חנניא בן יעקב אומר הניעור בלילה מתוך דברי תורה סימן יפה לו. מתוך דברי שיחה סימן רע לו. ר' יעקב בן חנניה אומר הניעור בלילה ואינו פותח פיו בדברי תורה ראוי לו ומוטב לו שנהפכה לו שלייתו של אמו על פניו ולא יצא לאויר העולם ולא ראה את העולם' . רבי חנינא רואה בדברי תורה ס