רשומות

מציג פוסטים מתאריך מרץ 3, 2019

משמעות הבית - *תובנה לפרשת תזריע*

חודש ניסן מביא בכנפיו רוח של התחדשות, שעוטפת בעיקר את הבתים שלנו. אנו מנקים אותם, מסדרים אותם מחדש, משפצים ומארגנים את תכולתם. הבית שלנו אינו מקום לינה או תחנת יציאה אל החיים עצמם. פעמים רבות החיים שלנו מעוצבים, מוגדרים ומושפעים ממנו באופן עמוק. בפרשת השבוע - 'תזריע', אנו קוראים על צרעת הבית. בתיהם של החוטאים הפכו לנגועים עם כתמי צרעת שהצריכו את הוצאת האדם ונתיצת הקירות. המקום הראשון שמושפע מההתנהגות האמתית של האדם - הטובה והרעה - הוא ביתו. עד כדי כך, אומרים חכמינו שמי שמעיד על מעשיו של האדם הם קורות ביתו. כיצד אנו מתנהגים 'בנעלי בית'? קורות ביתנו יעידו..

אש הנישואין - *תובנה לפרשת שמיני*

בפרשת השבוע - פרשת 'שמיני', מופיעה אחת הטרגדיות הגדולות במקרא, אם לא הגדולה שבהן. שני בני אהרן נכנסים בפזיזות למקום קדוש ואש בידיהם, כעונש על כך הם נהרגים על ידי אש שיוצאת ואוכלת אותם. במהלך הדורות, ניסו חכמינו להבין במה חטאו בני אהרן ונתנו שלל הסברים ונימוקים. אחד הנימוקים המרתקים הוא, שבני אהרן חטאו בכך שלא נשאו נשים. כנראה שחז"ל הבינו שדמותם של בני אהרן מתאפיינת בפזיזות, יהירות וסוליסטיות, תכונות שלא אמורות להימצא באדם נשוי. הנישואין מלמדים את האדם לכבד את המקום של השני, לוותר לפעמים על האש שלו ולהאט את מהירות התגובה. השאלה - האם אנו השכלנו ללמוד זאת?.

ביצוע מושלם - *תובנה לפרשת פקודי*

פרשת השבוע היא פרשת "פקודי", הפרשה האחרונה בחומש השני - חומש שמות. הפרשה מסכמת את התרומות שניתנו לבניית המשכן שבנו בני ישראל במדבר ומתארת את הפעולות שנעשו לבנייתו. למען האמת, הדברים כבר נאמרו בפרשיות הקודמות, התורה פשוט חוזרת על הביצוע של התוכניות שתוארו קודם לכן. אנו יודעים שהתורה מבקשת לתת בנו מסר ולכן לומדים רבים תוהים מדוע התורה חוזרת על יישום הדברים בצורה מונוטונית. נדמה, שהתשובה טמונה בניסיונות חיינו, שמלאים תוכניות שלא יצאו אל הפועל, מעשים שלא יצאו בדיוק כפי שחלמנו עליהם. בבניית המשכן, חשוב לתורה לומר שהדברים התממשו בדיוק כפי הציווי לעם. מתי בפעם האחרונה מימשנו את שאיפתנו במדויק?..

ילדי הקוצים - על בניו של המן

א. במיתתם יותר מבחייהם במהלך המגילה אנו פוגשים את המאבק שבין המן ובין מרדכי. שני גיבורים שהמאבק ביניהם מניע את כל יחסי הכוחות בין המלך והמלכה בארמון ובממלכה כולה. במבט ראשוני נראה, כי המן פועל כמעט באופן יחידי. אמנם בתחילה אשתו ואוהביו מייעצים לו לתלות את מרדכי על עץ אבל במהלך העניינים הם דווקא מתייאשים וצופים להמן נפילה. מכל מקום, משפחתו הקרובה של המן - בניו ובנותיו - כמעט ואינם נזכרים. למרות זאת, כשמעיינים בסופה של המגילה, רואים שבני המן זוכים ליחס מיוחד כל כך. המגילה טורחת לספר כי בניו של המן נתלו כולם על העץ, כולל ציטוט שמותיהם באריכות גדולה ובפירוט בולט. גם מבחינה הלכתית, שמות הבנים כתובים במגילה בצורה בולטת כמו שירה (שו"ע תרצא ג) . קריאת שמות בני המן הינה אירוע מיוחד במהלך הקריאה, שבו כולם נקראים בנשימה אחת ללא הפסקה (שו"ע תרצ טו) . מה פשר השינוי במהלך פרקי העלילה, בין האנונימיות המוחלת של עשרת הבנים ובין התיאור הרחב שלהם במותם. אם נעיין בסדרי הזמנים, נגלה שתלייתם של הבנים התרחשה כמעט שנה לאחר תלייתו של אביהם. המדרש (בבלי מגילה טז ב) מגלה ש