רשומות

מציג פוסטים מתאריך מאי 19, 2019

ישיבה, ישוב הדעת, ישוב העולם

מידת ה'ישוב' שבה נקנית התורה, מופיעה בגרסאות שונות המזמינות אותנו לגלות רבדים רבים בהנהגתה. ראשית, מבחינה פיזית מי שרוצה לזכות לתורה צריך להרבות בישוב, בישיבה ממושכת מול הספר. הלימוד הוא חוויה טוטאלית שאינה יכולה להתרחש כשהגוף נמצא בתנועה מול נופים משתנים. יש כאן למעשה עצה שאינה קשורה ללימוד עצמו אלא לתנאים בהם הלימוד מתרחש ולהכנה הראויה לו. לא פלא שמקום הלימודים מאז ומעולם נקרא 'ישיבה', מקום שבו הלומדים יושבים זה לצד זה, כשמול כולם אותו הספר. ישיבה פשוטה כל כך, ללא מסכים מתחלפים או תחושה חווייתית, המבקשת להשרות נינוחות אך גם תובעת מאמץ. ישיבה ממושכת נוטעת באדם תכונה של שקדנות, התמסרות אל הכתוב, בחזרות רבות ובניתוח ממושך. אגב, ישיבה כזו יכולה להתרחש גם כשאדם חי חיים מלאי סערות נפש או ייסורי גוף, האדם יכול להתגבר על טלטלות החיים ולשבת ללימוד. אבל הישיבה הטכנית היא רק אמצעי לישיבה פנימית, במילים אחרות הישוב אמור להוביל ל'ישוב הדעת'. 'ומאשר היה האדם היושב נח עומד על השלם שבענייני עמידתו ומנוחתו, הושאלה זאת המילה לכל עניין עומד נח שלא ישתנה' (מורה