הרהורים ותורה

על זהות המלאכים ששלח יעקב לאחיו עשו נחלקו רבותינו במדרש [בראשית רבה וישלח עה]: 'אלו שלוחי בשר ודם, רבנן אמרי מלאכים ממש' . אכן, ההבנה שיעקב שלח 'מלאכים ממש' מדהימה במשמעותה אולם עיון בפשטי הפסוקים כמעט מכריח זאת. כך מביא למשל הכלי יקר מספר הוכחות לפרשנות זו: 'סמיכות שליחות זה לפסוק 'ויפגעו בו מלאכי אלהים',.. ראשי תיבות מחני"ם: מאותו חיל נטל יעקב מלאכים, ממה שכתוב 'וישובו המלאכים' ולא מצינו שהלכו,.. מלשון 'לפניו' שלא הוזכר כי אם כאן' . מלבד הדיוקים בלשון הפסוקים מצאנו כמה סברות לבחירה לשלוח מלאכי עליון לעשו במקום שליחים בשר ודם. כך למשל מונה אור החיים מספר טעמים להימנעות מלשלוח בני אדם: רצון להרשים את עשו שהיה אדם חשוב, חשש שעשו יכה את השליחים ויגיע במהירות ליעקב, שליחה של שליחים שיכולים לדעת מה רצונו הפנימי של עשו או למעשה ניסיון להפחיד את עשו או להפתיע אותו. רבינו בחיי מחבר את שני הפירושים וטוען שהיו כאן גם אנשים בשר ודם וגם מלאכי אלוקים: "ושלח אליו שלוחיו, עבדיו ואנשי ביתו, ושלח עמהם מן המלאכים שפגעו בו.. שהרי מלת המלאכים

בסיום ההתמודדות עם עשו אומרת התורה [בראשית לג יח] - 'וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן' . תיאור זה מתפרש במדרש בצורה מוחלטת: 'שלם בגופו - נתרפא מצליעתו, שלם בממונו - לא חסר כלום מכל אותו דורון, שלם בתורתו - לא שכח תלמודו בבית לבן' . כלומר, אחר המתח הגדול במפגש בין האחים, מבקשת התורה לסכם את הדברים באמירה לפיה כל האירועים הקשים לא הותירו חותם ביעקב אבינו. דומה, שניתן למצוא בדברים הללו לא רק ספירת מלאי או הערכת נזקים חיובית אלא מהפך בנפשו של יעקב אבינו. רמב"ן מבאר כי מלבד העובדה שיעקב ניצל מכל מזיקיו, כעת הוא מגיע לשלווה וביטחון מוחלט - 'כי בסוכות היה מתפחד מעשו כי סכות.. הנה הוא יותר קרוב לשעיר. ועד היותו בארץ כנען לא שקט לבו כי אז ידע שלא יגע בו כי אביו קרוב משם או שיעזרוהו אנשי הארץ כי אביו נשיא אלהים בתוכם או שזכות הארץ תצילהו..' . כלומר, יעקב אבינו אמנם ניצל מכל הסכנות האורבות לו אולם היה מפוחד בשל הקרבה לעשו. הפחד הזה חדל כאשר התקרב למקומו של אביו או זכה לזכות הארץ כיון שמאז הסיכון הולך ופוחת. אם נבקש לחזור לתחושות של יע