מלאכים ממש כבני אדם

על זהות המלאכים ששלח יעקב לאחיו עשו נחלקו רבותינו במדרש [בראשית רבה וישלח עה]: 'אלו שלוחי בשר ודם, רבנן אמרי מלאכים ממש'. אכן, ההבנה שיעקב שלח 'מלאכים ממש' מדהימה במשמעותה אולם עיון בפשטי הפסוקים כמעט מכריח זאת. כך מביא למשל הכלי יקר מספר הוכחות לפרשנות זו: 'סמיכות שליחות זה לפסוק 'ויפגעו בו מלאכי אלהים',.. ראשי תיבות מחני"ם: מאותו חיל נטל יעקב מלאכים, ממה שכתוב 'וישובו המלאכים' ולא מצינו שהלכו,.. מלשון 'לפניו' שלא הוזכר כי אם כאן'. מלבד הדיוקים בלשון הפסוקים מצאנו כמה סברות לבחירה לשלוח מלאכי עליון לעשו במקום שליחים בשר ודם. כך למשל מונה אור החיים מספר טעמים להימנעות מלשלוח בני אדם: רצון להרשים את עשו שהיה אדם חשוב, חשש שעשו יכה את השליחים ויגיע במהירות ליעקב, שליחה של שליחים שיכולים לדעת מה רצונו הפנימי של עשו או למעשה ניסיון להפחיד את עשו או להפתיע אותו.

רבינו בחיי מחבר את שני הפירושים וטוען שהיו כאן גם אנשים בשר ודם וגם מלאכי אלוקים: "ושלח אליו שלוחיו, עבדיו ואנשי ביתו, ושלח עמהם מן המלאכים שפגעו בו.. שהרי מלת המלאכים סובלת שני חלקים מן השלוחים, גשמיים ושכליים.. כי היו השלוחים אנשים ומלאכים,.., ולכך הוציא הכתוב השלוחים בלשון מלאכים והכל אמת, חיצון ופנימי". אין כאן פשרה בעלמא אלא שילוב שיש בו מסר חשוב ביותר. יעקב שולח לעשו את שני כוחותיו - הגשמיים והרוחניים גם יחד, לומר לו שאין הוא איש רוחני בלבד אלא גם בעל כוחות גשמיים, מי שאצלו אנשים ומלאכים דרים בכפיפה אחת.

שמא, על בסיס דברים אלו, נוכל לחדש הבנה נוספת בגדרם של מלאכים אלו. אין הכרח לחלק באופן דיכוטומי בין האפשרות שיעקב שלח אנשים או מלאכים או אפילו לומר שהוא שלח את שניהם יחד. אפשר לומר, שיעקב שלח אנשים שהם מלאכים. אנשים במדרגה רוחנית עצומה שזכו להגיע למעלות גדולות עד כדי נדמו למלאכי השרת. כך מתארים באור חדש דבריו של הספורנו על הפסוק [בראשית לב ג] - 'וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה', שלפיו אמר יעקב 'המחנה שלי שפגעו בו מלאכי אלהים אין ספק שהוא מחנה אלהים' ולכן קרא למקום מחנים כנגד 'שתי מחנות אלהים - של מלאכים ושלו!'. נמצא שאנשי יעקב ומלאכי עליון משמשים בערבוביה, עד כי אין אדם יכול לדעת האם אנשים עומדים לפניו או שמא מלאכים קדושים.

למעשה, אין הדברים מצטמצמים לשליחות זו בלבד, מדובר למעשה בעיקרון יסודי בכל הליכות העולם. בכל מקרה שבו אדם יתעלה מבחינה רוחנית הרי שהוא יהפוך למלאך ממש - 'כי כל איש ישראל הוא מלאך ושליח לעשות רצון אביו שבשמים וכשעושה המצוה נק' מלאך,  אך העליונים הם לעולם דביקים בשליחות הזה. ותחתונים יש בהם גשמיות וחלק גופני.. ואותן שמכניעים החומר והגשמיות שבגוף אל כח הנפש והנשמה - הם מלאכים ממש' [שפת אמת ויקרא].

לא נוכל לסיים את דברינו מבלי להביא את אמירתו הנוקבת של החזון איש [אגרות א יג] המבקשת לבטא את הדברים עד לימינו אנו - "ואמנם האיש הזוכה לידיעת התורה הוא הולך בין אנשים ונדמה לאדם הרואה לעיניים כבן אדם, אבל באמת הוא מלאך, הגר עם בני תמותה, וחי חיי אצילות ומרומם על כל ברכה ותהילה".