רשומות

מציג פוסטים מתאריך אוגוסט 5, 2018

יחידי קודש וציבור קדוש

בכמה מקומות מכונה עם ישראל כעם קדוש, כך אנו מוצאים בהכנה לקבלת התורה (שמות יט ו) - 'וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי.. וְ גוֹי קָדוֹשׁ ' , כך גם לאחר מתן תורה, הכתוב (שמות כב ל) אומר - 'וְ אַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי' וכך גם בפרשתנו (דברים יד כא) - 'כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ' . שינויי הלשונות בין הפסוקים, בין קודש לקדוש ובין לשון יחיד של עם וגוי ללשון רבים של אנשים, טומנים בחובם הגדרות שונות ומדרגות נבדלות בענייני הקודש והקדושה. נבקש לעמוד על כמה מהן כפי שהתבארו במפרשי המקרא ומתוך כך לבחון את ההבדלים ביניהן. בעל 'משך חכמה' (דברים יד כא) מבאר את החילוק בין 'קודש' ל'קדוש'. להבנתו, 'קודש' הוא תכונה כללית כמו צדק או חכמה ואילו 'קדוש' הוא תיאור של אדם הנושא את התכונה הזו כמו צדיק וחכם. התואר 'אנשי קודש' שניתן לאחר מתן תורה מדבר על תכונה כללית ולכן אם יחטאו ישראל - הם עלולים לאבד את התכונה הזו. רק לאחר מכן, ניתנה למשה הבטחה 'שלא תשרה שכינה על אומות העולם' (בבלי ברכות ז ב) ולכן ישראל הפ