הרהורים ותורה

למרבה הפלא יוסף בוחר לפתוח את השיחה עם אחיו השבים מארץ כנען בשאלה שהתשובה אליה כבר ניתנה לו בעבר. 'וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם הַעוֹדֶנּוּ חָי: וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ עוֹדֶנּוּ חָי וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ:' (בראשית מג כז-כח) . מדוע הדבר הראשון שאותו טורח יוסף לברר הוא שלום אביו, שכבר הוברר לו שהוא חי. זאת ועוד, מה פשר הלשון הכפולה שיוסף והאחים נוקטים בה - 'השלום לו' ו-'עודנו חי'. יתכן, שבשל שאלה זו המדרש (בראשית רבה מקץ צב) מבאר שיוסף לא שאל על אביו יעקב אלא גם ובעיקר על סבו יצחק. 'השלום אביכם' זה יעקב, 'הזקן אשר אמרתם' זה יצחק, ויאמרו 'שלום לעבדך לאבינו'' . יוסף טורח לשאול שוב משום שהוא מבקש לכלול בשאלתו את יצחק, שהיה מבוגר יותר ועליו לא סיפרו האחים. אכן, תשובתם הקצרה של האחים המשמיטה את יצחק, מגלה ליוסף לראשונה שסביו נפטר. תשובה דרשנית זו מותירה מרחב גדול לפירושים נוספים. פירושים אלו מבקשים להרחיב את המושג 'חיים' ולבאר כי אין מדובר פ...

כשהחרטומים מפרשים מהן שבע הפרות והשיבולים בחלום פרעה הם מסבירים שמדובר על שבע בנות שיוליד ויקבור או שבע ממלכות שיכבוש וישחרר. לעומתם, יוסף מפרש שמדובר על פרקי זמן של שבע שנים. למעשה, יוסף תמיד מפרש מוטיבים בחלומות כביטויים של זמן - שלושה ימים, שבע שנים, חלום כפול כסמל לדבר שבא במהירות. זאת החכמה של יוסף, שמבין שחלום אמיתי הוא דבר שלוקח זמן כדי להגשימו. הלא הוא עצמו חלם על אחים משתחווים ועדיין לא זכה לקיומם.. בחנוכה איננו מדליקים בכל יום שמונה נרות אלא מוסיפים והולכים מיום ליום, כשיטתו של יוסף, שהבין שהמציאות עובדת לאט יותר מאשר החלומות..

כשבוחנים את פתרונותיו של יוסף לחלומותיו של פרעה ושל שריו, ניתן למצוא מוטיב החוזר ונשנה בדרך שבה יוסף מפרש את הסמלים המופיעים בחלומות השונים. בכל החלומות יוסף מתייחס לזמן שבו האירועים יצאו אל הפועל. מספר הגפנים, הלחמים, הפרות והשיבולים כולם מתפרשים בפתרונו של יוסף כמשך הזמן - שלושה ימים או שבע שנים.  הראיה הזו, המפרשת את החלום כאירוע עתידי ולא כדבר המתרחש כאן ועכשיו, לא הייתה נפוצה בקרב פותרי החלומות האחרים. כך למשל אנו מוצאים בפתרונות החרטומים לחלומות פרעה: 'שבע פרות הטובות - שבע בנות אתה מוליד, שבע פרות הרעות - שבע בנות אתה קובר'. וכן אמרו: 'שבע שבלים הטובות - שבע מלכיות אתה מכבש, שבע שבלים הרעות - שבע אפרכיות מורדות בך' [בראשית רבה פט ו]. למעשה, יוסף עצמו בתחילת דרכו תרגם את חלומותיו שלו כחלומות המתייחסים לאנשים משתחווים כאן ועכשיו. רק לאחר כמה שנים למד יוסף שחלומות לא מתממשים מיד, "המציאות אין לה כנפיים מהירים כאלה אשר לחיזיון" [הרב קוק, זרעונים]. מעניין לראות שתרגום המוטיבים של חלומות יוסף למישור הזמן היה מוביל לפתרונות מרתקים. למשל אם נסביר שאחד עשר ...

איננו מוצאים תיאורים ארוכים בתורה אודות מאורעותיו של יוסף הצדיק בכלא, שנים עשר שנים בהם 'עִנּ֣וּ בַכֶּ֣בֶל רגליו רַגְל֑וֹ בַּ֝רְזֶ֗ל בָּ֣אָה נַפְשֽׁוֹ' [תהלים קה יח] מתוארות בתורה בפסוקים קצרים. מסקרנת במיוחד השנה שבה שהה יוסף יחד עם שר המשקים ושר האופים. המפגש בין שועי עולם שירדו ממדרגתם לעבד העברי הוא אחד מהמפגשים המנוגדים והקיצוניים ביותר שזימנה ההשגחה העליונה.   בדבריו של בעל 'משך חכמה' אנו מוצאים הסבר מקורי ומרתק למתרחש באותם ימים. ר' מאיר שמחה מבאר בפירושו [משך חכמה בראשית מא ג] ש'ההנהגה העליונה אשר סבבה בהשגחה אשר יהיה אצל שר הטבחים', עשתה זאת על מנת שיוסף ' ילמד דרכי המלכות למען יוכל להיות שר ושליט במדינה כזו אשר היתה מושלת בכיפה וברום מעלת החכמה והשכלה' . למעשה יוסף 'ישב עם סריסים אשר למלך, המשקה והאופה, והיה משרת לפניהם וקיבל מהם נימוסי וטכסיסי מלכות מצרים והנהגתה' .   נמצא אם כן, ששרי פרעה לא שימשו רק אמצעי לגאולת יוסף מהכלא ולהעלותו לכס המלוכה באירוע יוצא דופן. הם היו המכשירים והמכינים של יוסף להתכונן לתפקיד החשוב של ...