רשומות

מציג פוסטים מתאריך אוקטובר 27, 2019

"עיר שהיא תיבה" - דברים לחגיגת 70 שנה לגבעת שמואל

במבט ראשוני, תיבת נח נתפשת כ'עיר מקלט'. מקום שבו בני אדם ובעלי חיים הסתתרו מפני איום טבע אימתני. אולם המקובלים ובעלי המוסר בעקבותיהם מוצאים בתיבה ייעוד אחר לחלוטין. הם רואים בה 'עיר עולם' - תמצית של היקום כולו המהווה מודל לחיקוי. לפני המבול, העולם היה מושחת. אנשים היו גוזלים אחד מהשני, השייכות המשפחתית והזוגית נשחקה אפילו בקרב בעלי החיים. העולם היה חייב להימחק. אבל, כבר אז התעורר הצורך בהקמת יסוד לעולם חדש, ליום שאחרי. לשם כך, הוקמה תיבת נח - "בית ספר לחסד", המקום שבו תילמד האנושות כיצד בונים עולם הרוס. בתיבה, התקיימו משפחות גרעיניות ורחבות של בני אדם וחיות. בתיבה, אף יצור לא גנב מהשני את מאכלו או שטח מחייתו. בתיבה, בני אדם עסקו בהאכלה סיזיפית של בעלי החיים ובאחזקת היקום. בעולם הגדול לא התקיים מודל של נתינה, לכן נוצרה בו קפסולה מרוכזת של חסד. קפסולה שהוכיחה כי הקדשת זמן לטובת השני הוא דבר אפשרי והכרחי - "עולם חסד יבנה". העולם עוד יתדרדר, האנושות תגיע לשפלים נוראיים אבל מציאות שבה כולם יהיו מושחתים לא תהיה יותר, מבול נוסף לא יבוא בזכות התי

להשלים מנין - לתקן עולם

התורה לא מתארת שום פעולה של נח להצלת דורו. לא רק שנח לא מנסה לשפר את מעשיהם, הוא אפילו לא בוחר להתפלל עליהם כדי שינצלו. רבנו בחיי מסביר על פי תשובת ה' לאברהם בסדום שרק אם יש עשרה צדיקים ניתן להציל ציבור מכיליון. משפחת נח מנתה רק שמונה אנשים ונשים ולכן לא היתה התפילה מספיקה להציל את כל העולם בעבורם. דברים אלו מאירים באור חדש את היחס לגזירת המבול. נח לא היה צריך לשנות את כל בני דורו כדי להצילם. די היה לשכנע שני אנשים לשנות את דרכם - והעולם היה ניצל!. פעמים רבות אנו מבקשים מהפכה כוללת, והנה אנו למדים כי לפעמים כל המשנה שתי נפשות - משנה עולם מלא..