"עיר שהיא תיבה" - דברים לחגיגת 70 שנה לגבעת שמואל

במבט ראשוני, תיבת נח נתפשת כ'עיר מקלט'. מקום שבו בני אדם ובעלי חיים הסתתרו מפני איום טבע אימתני. אולם המקובלים ובעלי המוסר בעקבותיהם מוצאים בתיבה ייעוד אחר לחלוטין. הם רואים בה 'עיר עולם' - תמצית של היקום כולו המהווה מודל לחיקוי.

לפני המבול, העולם היה מושחת. אנשים היו גוזלים אחד מהשני, השייכות המשפחתית והזוגית נשחקה אפילו בקרב בעלי החיים. העולם היה חייב להימחק. אבל, כבר אז התעורר הצורך בהקמת יסוד לעולם חדש, ליום שאחרי. לשם כך, הוקמה תיבת נח - "בית ספר לחסד", המקום שבו תילמד האנושות כיצד בונים עולם הרוס. בתיבה, התקיימו משפחות גרעיניות ורחבות של בני אדם וחיות. בתיבה, אף יצור לא גנב מהשני את מאכלו או שטח מחייתו. בתיבה, בני אדם עסקו בהאכלה סיזיפית של בעלי החיים ובאחזקת היקום.

בעולם הגדול לא התקיים מודל של נתינה, לכן נוצרה בו קפסולה מרוכזת של חסד. קפסולה שהוכיחה כי הקדשת זמן לטובת השני הוא דבר אפשרי והכרחי - "עולם חסד יבנה". העולם עוד יתדרדר, האנושות תגיע לשפלים נוראיים אבל מציאות שבה כולם יהיו מושחתים לא תהיה יותר, מבול נוסף לא יבוא בזכות התיבה של נח.

***

העיתונאי הקנדי עטור הפרסים צ'רלס מונטגומרי קבע כי "אחת ההשפעות הפסיכולוגיות המרכזיות של העיר היא האופן בו היא משפיעה על יחסינו עם בני אדם אחרים". כל עיר, כל ישוב, כל בית צריכים להיות תיבת נח. אבל בגבעת שמואל - הממזגת בין עולמות שונים - הצורך הזה מודגש יותר. גבעת שמואל היא אמנם עיר קטנה אבל היא צריכה לראות את עצמה כתיבת נח במדינת ישראל ובחברה הישראלית.

עירנו קרויה על שם שמואל פינלס - פעיל ציוני נלהב שהיה בנו של רב מלומד בחכמה. לא רק שמה, אלא גם מקומה הוא ביטוי של מיזוג, בלב גוש דן - בין עיר התורה והחסידות ובין אם המושבות החלוציות. יתר על הכול, יש בה מרקם אנושי הישגי ומגוון של עמלי כפיים ואקדמיים, דתיים ושאינם דתיים. כל אלו הופכים אותה לכזו המסוגלת לבטא את המסר של תיבת נח ביתר שאת.

בעולם של שטחיות חיצונית, אנשיה צריכים להתבלט כתאבי ידע ורחבי אופקים. בעולם של פלגנות ושיסוע, האווירה בה מוכרחת להיות הרמונית ומכילה. בעולם שמקדש את הדבקת התוויות החיצונית, היא חייבת לשבור סטיגמות. בעולם של רדיפת כבוד וממון, תושביה ימשיכו להיות גומלי חסדים ושיחתם נאה עם הבריות.

רוחה של תיבת נח היא כזו שבה הקפידו לחיות חיים של חסד והרמוניה מבלי לפספס או לאחר את ההזדמנות לדאוג לשני. המדרש מתאר את נח היוצא צולע מן התיבה בשל איחור במתן סעודה לאריה הרעב. את הרוח הזו התווה אותו שמואל פינלס, מראשוני פעילי הציונות ביהדות רומניה. בהספד שהודפס בעיתונות סופר שכמה שעות לפני מותו עוד סירב לדחות כתיבת מכתב ברכה לזוג שנישא. את סירובו נימק במילים מן המקורות "מי שלא טרח בערב שבת, מה יאכל בשבת".


גבעת שמואל מכונה "הפסגה של המרכז", התואר הזה מחייב אותה להוות המשך סימבולי לתיבת נח - זאת שנחה לבסוף על הפסגה, על ראשי ההרים. עירנו מתגאה במוסדות החינוך ובנוער הגדל בה לתפארת. בהגיעה לגבורות, נאחל לה שמלבד בתי הספר המצוינים של עירנו תשרה בה רוח בית הספר לחסד ההוא, תיבת נח.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

רבנות קהילה - ראשי פרקים למחשבה..

הארה לימי חנוכה - מספרים בחנוכה

לדעת להאזין לתרועה