רשומות

מציג פוסטים מתאריך נובמבר 10, 2019

אוכל של תורה

המדרש [שמות רבה כח] מספר שכאשר משה רבנו עלה לקבל את התורה, המלאכים ביקשו למנוע ממנו לקחת אותה ולפגוע בו. באותה שעה, הקב"ה שינה את פניו של משה על מנת שיהיו דומים לפני אברהם אבינו. ואז אמר להם הקב"ה: "אין אתם מתביישין ממנו? לא זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו?". דבריו של הקב"ה למלאכים שופכים אור על מהות התורה והגדרתה. המלאכים מבקשים שהתורה תישאר כעיון רוחני, הבנה שמימית ללא יישום מעשי. אבל הקב"ה ממחיש להם עד כמה הם טועים בהבנתה של התורה. האכילה והשתייה אצל אברהם הם ביטוי של ערכי התורה ומצוותיה. אם המלאכים אכן חוו את הכנסת האורחים של אברהם - הרי שהם אמורים לדעת כי התורה ראויה להינתן לבניו.

עבודת הלב - הרגישות כמאפיין בפסיקותיו של הרב עובדיה יוסף

רגישותו של הרב עובדיה כבר נודעה במקרים רבים ובסיפורים אינספור, ישנם תיעודים רבים למעמדים מרגשים בהם עיניו של הרב זלגו דמעות וליבו נמס כמים. כך למשל בכה הרב באמצע שיעור כשסיפר על בית המקדש שנחרב ,   כשנפגש עם הרב שיינברג ותיאר את עוונותיו או בשעה שנפגש עם ילדה שמשפחתה נספתה בתאונת דרכים קשה . לאור זאת, ננסה לסקור מעט מן הפסקים שבהם רגישות לבו של הרב עובדיה השפיעה על אופן הפסיקה, על הכרעת הדין ואפילו על ניסוח המסקנה ההלכתית. הרב עובדיה זכה לגאונות עצומה, הידע והבקיאות שלו היו נדירים בדורות האחרונים, יכולת ההכרעה וחריצת הדין נודעו לשם ולתהילה. נעיז ונאמר, כי לא יתכן שגאונות כזו נבעה רק ממוח מבריק או מעמל רב, זו גאונות השמורה למי שליבו מלא וגדוש באהבה לה', לתורתו ולעמו. לבו של הרב עובדיה היה מקור לחכמת לב מיוחדת, שסייעה לו בזיכרון הלימוד, בעומק הפלפול ובהכרעת ההלכה. לא רק שכל עצום וזיכרון גדול אלא גם לב מלא שותף למלאכת הלימוד ומתוך כך זכה הרב למעלה שרבים רבים לא זכו לה. רגישות בפסיקה אינה רפיסות או נטייה לגחמות לב, אין כאן גיבובי תחושות או אינטואיציה העומדת בפני עצמה. הרב