הרהורים ותורה

בתחילת פרשת תצווה מוצאים אנו שמשה מצטווה בשלושה ציווים - לקחת מבני ישראל שמן להדלקת המנורה, להקריב אליו את אהרן ובניו ולהכין את בגדי הקודש, ולבסוף לדבר עם חכמי לב כדי שיכינו בגדי כהונה. השאלות על פסוקים אלו רבות - מדוע משה מצטווה לבקש שמן מבני ישראל, הרי כבר בפרשת תרומה (שמות כח ו) הוזכר שמן למאור בין שאר החומרים שצריכים בני ישראל להביא למשכן?. כמו כן, יש להבין מוזכר תפקיד אהרן ובניו להדליק את המנורה דווקא כאן, הרי הציווי העיקרי מופיע בתחילת פרשת בהעלותך (במדבר ח א-ד) ?. ובכלל - מה תוכנה של הקרבה זו, מה מצווה משה לעשות כאשר הוא מקרב את אהרן ובניו? כדי לפשט את כל תמיהותינו יש ללמוד כיצד נבחר אהרן להיות לכהן גדול ובניו להיות לכהנים, שכן אם נזכר בפרשת שמות (שמות ד יד) , הרי ששם נקרא אהרן "אהרן אחיך ה לוי ". דומה שהתשובה נמצאת באותו פסוק שבו נתכנה אהרן "לוי". שם מבשר ה' למשה שהוא ילך ויגאל את ישראל ואל לו לפחד מתגובת אחיו אהרן, שכן ברגע שיראה אותו, "ושמח בלבו". בכך נאמרה אמירה גדולה על אהרן שהיה מוכן לוותר לאחיו הצעיר ממנו על ההנהגה ושמח שמחה אמיתי

חומש שמות מסתיים בארבע פרשיות העוסקות בבניית המשכן, באופן מפורט ומכופל. אולם מבט כולל על חלוקת התורה לחומשים מעלה את השאלה מדוע הקמת המשכן לא מתוארת בחומש ויקרא העוסק בכהנים ובעבודתם במשכן. תשובה לשאלה זו אנו מוצאים בדברי רמב"ן [הקדמה לחומש שמות] - ' והנה הגלות איננו נשלם עד יום שובם אל מקומם ואל מעלת אבותם ישובו.. וכשיצאו ממצרים אף על פי שיצאו מבית עבדים עדיין יחשבו גולים.. וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקדוש ברוך הוא והשרה שכינתו ביניהם אז שבו אל מעלות אבותם .. והם הם המרכבה ואז נחשבו גאולים ולכן נשלם הספר הזה בהשלימו ענין המשכן ..' . עיון במדרשים מגלה, כי הקמת המשכן אינה רק השלמת התהליך של הגאולה אלא למעשה הסיבה הראשונית ליציאה מהגלות. כך מתאר המדרש [תנחומא בחוקותי ג] את דברי הקב"ה אל עם ישראל המשועבד - 'אם תקיימו מצותי מניח אני את העליונים וארד ואשכון ביניכם שנאמר "ושכנתי בתוך בני ישראל" שעל מנת כן יצאו ממצרים שיעשו את המשכן ותשרה שכינה ביניהם ..' . ובמדרש אחר [במדבר רבה נשא יב ו] מתוארים הדברים ממש כתנאי ותוצאתו - 'תנאים עשה