מיקום החנוכיה במדינת ישראל (או: אתחלתא דתקוה או אתחלתא דגאולה?)

הגמרא אומרת שאת החנוכיה מניחים בפתח הבית הפונה לרשות הרבים, אולם 'בשעת הסכנה - מניחו על שולחנו ודיו'. שעת הסכנה התפרשה בפוסקים כזמן שבו הגויים הרואים את הנרות ברשותה הרבים יתנכלו ליהודים. עם הקמת המדינה, התעוררה השאלה - האם שעת הסכנה של הגלות חלפה ועברה וממילא חוזרת התקנה המקורית להדליק את החנוכיה דווקא בפתח לרחוב ולא על השולחן הביתי.

בשאלה זו נחלקו שניים מגדולי חכמי ספרד בדורות האחרונים. מרתק לראות, עד כמה נקודות משמעותיות בקורות החיים שלהם כמעט זהות לחלוטין ועם זאת, קיימים פערים גדולים בהשקפת העולם שלהם על הקמת המדינה.

האחד, הרב עובדיה הדאיה (1889 - 1969) - ראש ישיבת המקובלים בית אל, רבה הספרדי של פתח תקווה, חבר מועצת הרבנות הראשית, וחתן פרס ישראל על יצירתו הספרותית שבראשה שו"ת 'ישכיל עבדי' שמונה חלקים.

והשני, הרב חיים דוד הלוי (1924 - 1998) - רבה הספרדי של תל אביב-יפו וראשון לציון, חבר מועצת הרבנות הראשית, וחתן פרס ישראל על יצירתו הספרותית שבראשה - שו"ת 'עשה לך רב' תשעה חלקים.

דעת הרב הדאיה [שו"ת ישכיל עבדי ז מב, מו], שגם בארץ ישראל בימינו, ניתן להמשיך להדליק חנוכיה בתוככי הבית בשל העובדה שבני חו"ל עושים כך מחמת החשש מהגויים. ובכלל, הרב הדאיה נשאר בספק עד כמה הקמתה של המדינה ושלטון ישראל מוחלטים לבטל את הגדרת השעה כשעת הסכנה. "והנה דבר זה עלול להיות בכל עת ובכל זמן דלצערנו אין אנו בטוחים בקיום מדינתנו כל עוד אנו מוקפים בכל צד ומצינו גזרות שנשארו למרות שהסיבה בטלה.. ובכן אותו הדבר גם בנרות חנוכה אף שעתה בזמננו במדינת ישראל אין שטן ואין פגע רע, אך אנו לא בטוחים בזה ולכן אנו משאירים את המנהג כאשר הוא..".

הרב הלוי [שו"ת עשה לך רב ז מב] חלק על הנחת היסוד הזו מכל וכל. "ואחרי המחילה רבתי מכבוד גאונו זצ"ל, אין אנכי מסכים להנחה ש"לצערנו אין אנו בטוחים בקיום מדינתנו כל עוד אנו מוקפים בכל צד. וה' יתברך שומר עמו ישראל בשלבי אתחלתא דגאולה יצמיח לנו ישועתו בקרוב בגאולה שלמה.., ובודאי שבארץ ישראל ניתן לחזור לדינא דגמרא ולהדליק בחוץ..".

הנה לנו, שאלה הלכתית מקומית שהתשובות אליה חלוקות בשל ראיה מורכבת ושונה של המציאות. מחלוקת זו היא ביטוי והצצה להבדלי השקפה גדולים בין שני הפוסקים הללו שניסו כל אחד בדרכו להתמודד עם המודרנה שפגשה את הציבור הדתי. הבדלים שנתגלעו ביניהם בשאלות עקרוניות נוספות של סמכות חכמים לחדש בהלכה בעידן המודרני. אולם, אין כמו חנוכה - חגה של תורה שבעל פה שאירע בארץ ישראל - כדי להמחיש את כוחם של חכמי הדור בשאלות הזמן.