לָמוּת אוֹ לִכְבֹּשׁ אֶת הָהָר // דרשת נעילה

שלוש המילים המפורסמות בעולם הטיפוס - "כי הוא שם" הן תשובתו של ג'ורג' מאלורי - מטפס הרים בריטי - לשאלה "למה אתה רוצה לטפס על האוורסט?".

 

מאלורי טיפס על האוורסט כאשר היה בן 38 ומטפס מנוסה. הוא השתתף כבר בשתי משלחות קודמות לאוורסט, לפני שניסה להגיע את פסגת ההר. בפעם השלישית, בשנת 1924, הצטרף למשלחת שניסתה להגיע אל הפסגה מהצד הצפוני, ממדינת טיבט. בצהרי ה-8 ביוני, הוא נראה לאחרונה עם שותפו, ומאז נעלמו עקבותיהם בערפל. כולם שיערו שהם מצאו את מותם בהר אבל לא היה ידוע - האם הצליחו השניים להגיע אל הפסגה או נהרגו בדרך אליה.

 

תשע שנים לאחר היעלמותם, נמצא גרזן הקרח שהיה ברשותם, כשלוש מאות מטר מתחת לפסגה. גם משלחת נוספת, ששחזרה את המסלול של השניים בהצלחה לאחר שלושים שנה, עשתה זאת תוך טיפוס על מצוקים תלולים למדי. לא היה נראה, שלשניים היה סיכוי להגיע אל פסגת ההר, אבל הוויכוחים וההשערות בקהילת המטפסים - לא פסקו.

 

לאחר שבעים וחמש שנים, בשנת 1999 יצאו חמישה מטפסי הרים מנוסים ב"משלחת המחקר על שם מאלורי ואירווין" במטרה לשפוך מעט אור על התעלומה. אחרי חיפושים רבים נמצאה גופה, על בגדיה נמצא תג שם: "ג' מאלורי". מאלורי נמצא עם רגל שבורה, פגיעות בגולגולת, וידיים פרושות לרווחה, כאילו ניסה לבלום נפילה. ככל הנראה, במהלך הטיפוס, הוא החליק, הוטח בסלעים החשופים, ולבסוף נפל לאחר שהחבל שלו נקרע.

 

אבל השאלה - האם הנפילה הטראגית הייתה לפני כיבוש הפסגה או לאחריה - נשארה ללא מענה. בדיקה של מכלי החמצן גילתה שהם היו מלאים בכמות מספקת להגעה לפסגת ההר. המחפשים קיוו למצוא מצלמה או משקפי שמש שיעידו על זמני הטיפוס, אבל לא מצאו דבר. אבל דבר נוסף לא נמצא בבגדים. במכתבו האחרון, הבטיח מאלורי לאשתו רות, כי לכשיגיע אל פסגת האוורסט, יניח עליה את תמונתה, שהייתה שמורה עמו תמיד בארנקו. חבר המשלחת מצא את הארנק, אך תמונתה של רות לא הייתה בו..

 

גילוי הגופה היה אירוע ראוי לציון אך החידה נותרה בעינה.

אבל לאיש אחד הייתה תשובה מוחלטת. בנו של מאלרוי, ג'ון, היה בן שלוש כשאיבד את אביו. כנשאל לעמדתו בשאלה ענה - "לדעתי, הדרך היחידה לכבוש פסגה, היא לשוב ממנה בחיים. מי שלא חזר וירד, עשה חצי עבודה".

 

את הסיפור הזה קראתי באחד מלילות החורף השנה. והמילים של ג'ון מאלרוי לא עזבו אותי. הן לא עוזבות אותי גם עכשיו. כל היום טיפסנו על פסגות, הגענו למקומות שמלאכי השרת לא יכולים להגיע אליהם. אבל עכשיו מגיעה השאלה אם באמת כבשנו את הפסגה. התקיים בנו "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה'" אבל אנחנו נבחנים עכשיו בשאלה "וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ" - מי יחזור למקום שלו וימשיך להיות קדוש, ימשיך לקום ולהתעורר.

 

ארבע שנים לפני גילוי גופתו של מאלורי, טיפס על האוורסט אדם בשם ג'ורג' לי מאלורי השני. נכדו של ג'ורג' מאלורי שנהרג והותיר אחריו תעלומה. אבל הנכד הצליח במקום שהסבא נכשל, הוא הגיע לפסגה והשאיר עליה תצלום מצופה ניילון של סבו וסבתו. כשנשאל מדוע עשה כך, הוא ענה: "השלמתי בכך עניין משפחתי קטן, לא סגור".

 

אני מבקש מאיתכם בשעה הקדושה הזו, להשאיר תצלום קטן מצופה ניילון. לקבל החלטה קטנה, להרגיש זעזוע קל, לחוש בגוף להט של קדושה. רק כך נזכה להשלים כל עניין, לסגור את הסיפור, לנעול את השערים בשמים, אחרי שהיינו אחרי קרוב אליהם, הרבה יותר גבוה מפסגת האוורסט.