קולות בין ששית לשביעית - דרשת ליל ראש שנת השמיטה
חכמינו תארו בגמרא את סדר השנים לפני ביאת המשיח (סנהדרין צז א) - "בששית קולות, בשביעית מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא". אי אפשר לה לגאולה לבוא בפתאומיות, בשקט ובהיחבא. קודם ליציאתה אל הפועל, היא מחייבת אותנו לעסוק בשינוי הצפוי בגינה: "כאשר הוא קרוב אל הויה החדשה שתהיה בעולם, אז תצא לפועל מה בקולות אשר יהיו" (מהר"ל, נצח ישראל לב). החובה הזו מתעוררת בשעה זו - של מעבר בין ה"ששית" ובין ה"שביעית" בשנות השמיטה - והיא מתגברת בשנים אלו שבהם עולמנו - הפרטי והכללי עובר טלטלה.
כשרש"י מבאר את משמעותן של הקולות
בשנה השישית הוא מציע שני פירושים:
יצאו קולות שבן דוד בא.
לישנא אחרינא: קולות מתקיעת שופר, שנאמר
' יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל'.
אפשר לנו לומר, ששני הפירושים מכוונים
לעניין אחד, כשרש"י מתאר את תקיעת השופר בשנה השישית הוא לא מתאר שנה שלמה של
תקיעה בשופר גשמי אלא התעוררות רוחנית, כפי שדרש הרב קוק (מאמרי הראי"ה,
שופרות) -
"מהו לאמיתו של דבר שופר של גאולה?
בשם "שופר של משיח" אנו מתכוונים להתעוררות ולדחיפה הגורמת לתחייתו
ולגאולתו של עם ישראל. התעוררות זו היא התקיעה המקבצת את האובדים והנדחים והמביאתם
להר הקודש בירושלים".
כלומר, הקולות בשנה השישית לא יהיו רק
שיח סתמי של הבריות המוציאים שמועה "שבן דוד בא", אלא התעוררות רוחנית
עליונה המשולה לשופר. התעוררות זו אינה נשמעת בקול שופר כפי שאנחנו נשמע ביום ראש
השנה, אלא בקולות פנימיים שנשמעים מתחת לפני קרקע המציאות. אנו מבקשים כעת, להאזין
לקולות האלה, כפי שנשמעו בשנים עברו, עם מציאות דומה לשלנו.
כשמעיינים בדרשות רבותינו בשנים שדומות
לנו - שנות משבר המתרחשות לפני שנת השמיטה - הבקשה העיקרית היא להתבונן. רבותינו
ביקשו מאיתנו להבין שהשמיטה באה לחדד לנו את המסר של הייסורים שקדמו לה. בשנת ה'תקנ"ב
עומד רבנו משה סופר - ה'חתם סופר' (1762-1839) ודורש בערב יום הכיפורים אחרי מגיפה
גדולה (ספר
הזיכרון לחתם סופר):
"והנה עתה תכלה שנה וקללותיה, שנת
'כל ראש' לחולי בעוונותינו הרבים, כאשר ידענו מרוב חולינו בעוונותינו הרבים, אשר
עברה עלינו. ותחל לנו שנה וברכותיה, שנת רופא חולי 'כל בשר' לפ"ק. והיא שנת
שמיטה, לרמז לנו כי לא במקרה ומזל קרה לנו כל שעבר עלינו. כי זה לא פרי השמיטה
להודיע כי לה' כל הארץ.. וכשפגמו ישראל בשמיטה - גלו.. כי הכופר בשנת השמיטה,
תולה עצמו במקרה ומזל.. ואעפ"י שבעוונותינו הרבים אין שמיטה נוהגת בזמן הזה..
מכל מקום יש לנו להתעורר בכיוצא בזה.."
כמה שמיטות לאחר מכן, בשנת ה'תרח"ץ
עומד הרב משה אביגדור עמיאל (1882-1945), רבה הראשי של תל אביב ומשוחח עם בני
עדתו בראש השנה של השמיטה, וכך דבריו (הגיונות אל עמי, שמיטה חדשה):
"בכל העולם ובכל המדינות הוכרזה
כעת שבת שבתון, מה שאנו קוראים זאת 'קריזיס' (crisis), משבר אֵקוֹנוֹמִי (כלכלי), והמשבר הוא גם
אצל היחיד וגם אצל הציבור, משבר אצל הפרט ואצל הכלל, גם אצל הבעלי בתים וגם אצל
המלוכות. "וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל" (ויקרא כה כ), השאלה של שמיטה, זוהי כעת השאלה של
כל העולם כולו, השאלה של כל יושבי תבל ושוכני ארץ. שאלה קצרה מאוד, אבל שאלה
השוברת את כל גופו ונשמתו של האדם, שאלה הפולחת כליות ולב ומטילה מרה שחורה על כל
פנים. כל העולם כולו עומד כעת תחת אותה שאלה, אנו שומעים כעת רק את ה"ואם
תאמר" בלי ה"ויש לומר".
ותחת אימת השאלה הזו נוע התנועעה הארץ
וכל יושביה עמה, חדלה היציבות והתקיפות אפילו של התקיפים ביותר, חדל הביטחון
והחוזקה אפילו בנוגע לאיתני תבל. כן ב"וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל"
נגמרה השנה שעברה, וב"וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל" אנו מקבלים את השנה
החדשה.
ויש מאידך גיסא, אנשים.. באים בקושיה על
קושיה זו גופא, שואלים מה היום מיומיים, שדווקא עכשיו נתעוררה שאלה זו בכל חריפותה
ומרירותה. אבל שוכחים ה'סתם מקשנים' האלה, כי כל זה באה מהשמיטה האלוקית
המכרזת ואומרת "וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'" (ויקרא כה ב),.., לארץ יש שבת מיוחדת שלה, וכשאנחנו
בני אדם, שוכחים לפעמים את השבת שלנו,.., הנה הארץ אינה מחללת מעולם את שבתה, והיא
שומרת זאת בכל תוקף ועוז.. ומה שהעולם קורא משבר, אינו זאת אלא התוצאות של ה"וְשָׁבְתָה
הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'"..
גם השנה, אנו מוזמנים לשמוע את קול
השופר המכריז על כניסתה של שנת השמיטה ועל ה'מלחמות' הרבות שאפפו אותה. אנו נזכרים
באותן שש תקיעות שהיו משמיעין בבית המקדש בערב שבת (משנה סוכה ה ה) - "שלש להבטיל העם ממלאכה, ושלש
להבדיל בין קודש לחול". לפני "שבת הארץ" אנו נזכרים בכל
"ביטול המלאכה" שהיה לנו בשנים האחרונות ומבקשים לשמוע כעת את התקיעות
האחרונות, אלה שיבדילו בין הקודש ובין החול. או אז, נפנה את מבטנו לעבר אדמת ארץ
ישראל הניבטת אלינו ונאמר לה בלשונו של הרב מפוניבז' (הרב יוסף שלמה כהנמן
(1888-1969), ראש ישיבת פוניבז') -
"שבת
שלום אדמה! שבת שלום עצים! שבת שלום ארץ ישראל!"
תגובות
הוסף רשומת תגובה