הרהורים ותורה

בכי על הצוואר   כל מי שמתבונן בפרשתנו מגלה כי היא רוויה בבכיות, יוסף בוכה כמה וכמה פעמים - לבדו, מול אחיו ומול אביו, בהזדמנויות שונות. אחת הבכיות המרגשות היא במפגש של שני בני רחל - יוסף ובנימין: "וַיִּפֹּ֛ל עַל־צַוְּארֵ֥י בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו וַיֵּ֑בְךְּ וּבִנְיָמִ֔ן בָּכָ֖ה עַל־צַוָּארָֽיו" (בראשית מה יד) . על לשון הפסוק שואלת הגמרא: "ויפל על צוארי בנימן אחיו - כמה צוארין הוו ליה לבנימין? - אמר רבי אלעזר: בכה על שני מקדשים שעתידין להיות בחלקו של בנימין, ועתידין ליחרב. ובנימן בכה על צואריו - בכה על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף, ועתיד ליחרב" (מגילה טז ב) . שני האחים בוכים בכי כפול, לא על המפגש המרגש אלא על אירועים עתידיים שיתרחשו בנחלתם. כל אחד בוכה על חורבן בתי המקדש והמשכן שיבנו בנחלת האח האחר ויחרבו.   החתם סופר (תורת משה בראשית מה יד) מבאר שדרשת הגמרא נשענת על לשון הפסוק בדיוק נמרץ. התורה אומרת שהנפילה והבכי היו על הצוואר, אבל מבחינה מעשית אי אפשר לאדם להיות על צווארו של השני כשהוא עומד ממולו. "אין זה משמע על העורף ואחורי הצוואר אלא על פני ...

מַעֲשֶׂה בִּרְשַׁע מִתְלוֹצֵץ בְּעוֹבֵר וָשָׁב   בן איש חיל א דרוש ג' לשבת הגדול / נפלאים מעשיך נז מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד רָשָׁע וְלֵיצָן, שֶׁהָיָה דַּרְכּוֹ לֵשֵׁב עִם מֵרֵעָיו בְּמוֹשַׁב הקאהב"י הַבָּנוּי בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה, וְהֵם יוֹשְׁבִים עַל פְּנֵי הָרְחוֹב לִרְאוֹת בְּעוֹבְרִים וְשָׁבִים. וְזֶה הָרָשָׁע יוֹשֵׁב וּמִתְלוֹצֵץ בְּכֹל עוֹבֵר וָשָׁב, וְסִיעָתוֹ מְשַׂחֲקִים. וְנִזְדַּמֵּן פַּעַם אַחַת בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חֹל הַמּוֹעֵד פֶּסַח, שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים אֵלּוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְהָיָה תַּלְמִיד חָכָם זָקֵן בָּא וּמִתְהַלֵּךְ בְּאוֹתוֹ הָרְחוֹב, וּמַקְלוֹ בְּיָדוֹ נִשְׁעָן עָלָיו. וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ הֶחָכָם לְרֹאשׁ הָרְחוֹב, הִתְחִיל זֶה הָרָשָׁע לְהִתְלוֹצֵץ עַל מַהֲלָכוֹ, וּתְנוּעַת גּוּפוֹ, וְסִיעָתוֹ מְשַׂחֲקִים בְּלֵיצָנוּת שֶׁלּוֹ. וְהֶחָכָם רוֹאֶה אוֹתָם מֵרָחוֹק, וְגַם שְׁמַע וְהֵבִין שֶׁזֶּה הָרָשָׁע מִתְלוֹצֵץ עָלָיו, וַיִּתְהַלֵּךְ בִּכְבֵדוּת עַד שֶׁהִגִּיעַ סָמוּךְ לָהֶם מַמָּשׁ. וְיִפְנֶה אֶל אוֹתוֹ רָשָׁע לַעֲשׂוֹת לוֹ תְּנוּעַת הַשָּׁלוֹם בִּ...

במסר שאותו מבקש יעקב להעביר לעשו הוא מספר לו על קורותיו מאז שנפרדו שניהם במילים ''עִם לָבָן גַּרְתִּי" (בראשית לב ה) . הביטוי 'גרתי' מתפרש בפשט הדברים כתיאור של גֵר מעורער ותלוש אולם חז"ל מבקשים למצוא בו ביטוי של עוצמה. כך אנו מוצאים בדברי רש"י (שם) - ''גַּרְתִּי בגימטריא תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים" . יעקב ממחיש לאחיו כי הוא נשאר בתמימות שלו ולא למד ממעשי לבן אלא קיים את כל תרי"ג מצוות כולם. דברים אלו מרשימים בעוצמתם אולם הם קשים מאוד במשמעותם - כיצד יעקב יכול להעיד על עצמו שקיים את התורה כולה כאשר במשך עשרות שנים לא ישב בארץ ישראל ולא כיבד את הוריו. הסתכלות מעניינת לדברים מצויה בדברי החתם סופר (תורת משה וישלח) והיא מתבססת על לשונו של יעקב במדרש - "תרי"ג מצוות שמרתי " . פועל השמירה מופיע כלפי יעקב בהקשר של יוסף - "וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר" (בראשית לז יא) והוא מבטא ציפיה וכיסופים. יעקב אכן לא קיים את כל המצוות אבל כל הזמן הוא ציפה לחזור לארץ ולכבד ש...