לא יכולים לדבר!


המדרשים והפרשנים מתארים את האופן שבו האחים מתנכלים להרוג את יוסף. המכנה המשותף לכולם הוא שהאחים תכננו מוות ב'שלט רחוק', ע"י כלבים או חיצים. כל התכנון הזה נעשה עוד לפני שיוסף מגיע אליהם והם בכלל שומעים מה ברצונו:

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וישב פרק לז
ובטרם יקרב אליהם. בתוך ד' אמות

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת וישב פרק לז
ויראו אותו מרחוק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו. מיד שיסו בו את הכלבים.

כלי יקר בראשית פרק לז
כי רצו להמיתו מרחוק על ידי חץ הממית בטרם יקרב אליהם, מדה כנגד מדה כי הוא שלח בהם חץ לשונו הממית אף מרחוק על כן רצו גם הם להמיתו מרחוק על ידי חיצים וזה שנאמר (שם מט כג) וישטמהו בעלי חיצים הם אחיו שרצו לשלוח בו חיצים.

אין כאן ויכוח, אין עימות או שיחה כלשהי, האחים לא מחפשים הזדמנות להטיח ביוסף האשמות או ללמדו דברי מוסר. אם נתבונן נראה שהמעשה החמור הזה - תכנון רצח ומכירה לעבדות - התחיל גם הוא בריחוק והימנעות משיחה ודיבור.

בראשית פרק לז
(ד) וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם:

רבים הפרשנים על הקשר בין השנאה ובין היכולת של האחים לדבר עם יוסף לשלום, אבל אולי ההגדרה של המשנה מחדשת לנו שאי היכולת לדבר היא היא השנאה.

משנה מסכת סנהדרין פרק ג
שונא - כל שלא דבר עמו שלשה ימים באיבה.

כלומר, שנאה היא חוסר יכולת לדבר, לנהל שיחת חולין או לשוחח על הא ודא. כך למשל מבאר ספורנו -

ספורנו בראשית לז
אע"פ שהיו צריכין לדבר עמו בענין הנהגת הבית ומרעה הצאן בהיותו מנהיג במצות אביו לא יכלו לדבר עמו לשלום וריעות כמנהג האחים

חוסר יכולת לעשות משהו היא בדרך כלל משתי סיבות - קושי מציאותי, קושי רגשי ואיסור חוקי. מעניין לבחון בכל המקרים שיש בתורה מתי חוסר יכולת הוא קושי מציאותי אובייקטיבי ומתי הוא קושי רגשי סובייקטיבי. איני בטוח שניתן לעשות אבחנה ברורה ביניהם - לעיתים הקושי הנפשי נדמה לאדם כאילו החוק אוסר עליו לעשות זאת, כאילו המציאות לא מאפשרת לו.

יש שחושבים שאין כל כך בעיה עם חוסר הדיבור, שאין בעיה עם מציאות שאינה מאפשרת דיבור הדדי, עם חוסר יכולת לדבר עם השני. היום אנשים מסוגלים לשבת ליד אורחים לא מוכרים ולא לדבר עמהם לשלום, היום אנשים משכנעים אחרים לגור במקומות שבהם לא צריך לדבר עם אנשים שונים ממך, היום אנשים לא מדברים עם מי שנראה אחרת מהם.

אבל המציאות עושה את שלה. במקום נוסף אנו קוראים על האחים שאינם מסוגלים לדבר -

בראשית פרק מה
(ג) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו:

זה העונש הכי נורא שקיבלו האחים, האדם שזלזלו בו ולא ראו מכבודם לדבר איתו הוא זה שהותיר אותם חסרי מילים. האנשים שאנחנו ממעטים לדבר איתם הם אלו שיפתיעו אותנו, שיחדשו לנו, שיראו לנו דברים שלא חשבנו עליהם.

מה קרה לה לארצנו, מי אותה כל כך שינה.
כחומה גבוהה בינינו, מי הציב את השנאה.
שנאתנו היא עִורת, איש אחיו אינו מכיר.
אל תשאל מה זאת אומרת, זאת יודעת כל העיר.
[נתן אלתרמן, ספר 'פזמונים ושירי זמר', חלק א', עמ' 27.]

אבל אנחנו מובטחים בנחמה -

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וישב סימן ז
לעולם הבא אני מרצה אתכם ומעביר שנאה מביניכם ומושיב אתכם בשלוה ועושה שלום ביניכם, וכך אמר דוד, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד.

הבה נלמד לשבת יחד, לומר זה לזה שלום, ללמוד שאנחנו יכולים. להאמין בכך.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

רבנות קהילה - ראשי פרקים למחשבה..

הארה לימי חנוכה - מספרים בחנוכה

לדעת להאזין לתרועה