עלים של עונות השנה

לזקני בית הכנסת שלי החלוקה בין חורף לקיץ פשוטה היא.
אין היא תלויה בשאלה אם לצאת עטופים במעיל מן הבית או האם לקחת עמך מטריה. תמיד הם יוצאים במעילם הדהוי, כי בשעת שחר של כל ימות השנה שולטת הצינה בגופם המבוגר-המתגבר. ומטריה כלל אין להם כי ידם הרועדת מתקשת לשאת אותה.

אז מה מבדיל אצלם בין ימות החמה לימי הצינה?
תבלין של תה ששותים אחר התפילה. 
בימי הקיץ יצוף בכוסם עלה של נענע מתוק
ובימות החורף גבעול מר של שיבא.
בימי קיץ, שנפשו של העולם שמחה ומתפרצת, גם הם מתמתקים ברעננות עלי המנתה הרחבים ובזמן החורף, שמתכנסים להם האנשים ביצועם, הם נהנים ממרירות קלה של עלי לענה מקומטים.
איני יודע מה טוב יותר, אך פשוט בעיני שחלוקה זו - בפשטותה המוחלטת - טובה למראה.

לכן, לא הבנתי את התרגשותו של העולם מהסופה של היום, הלא כבר בתחילת השבוע החל אברהם הגבאי להביא עמו עלי שיבא לתפילה, וידעתי שהחורף הגיע.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

רבנות קהילה - ראשי פרקים למחשבה..

הארה לימי חנוכה - מספרים בחנוכה

לדעת להאזין לתרועה