לשכנע אדם לבוא לגן עדן


לאחר בריאת האדם מספרת התורה כי הקב"ה משנה את מקומו -
וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ
בראשית ב טו
פסוק זה תמוה מאוד וקשה כפליים, למה הוצרך בורא עולם לקחת את האדם ומה פשרה של ההנחה שעשה הקב"ה לאדם הראשון ומה עניינה. בדבר זה ביאר המדרש באחד מפירושיו:

"ויניחהו" – נתן לו מצות שבת, כמו שאתה אומר: "וינח ביום השביעי" (שמות כ א). "לעבדה" – ששת ימים תעבוד, "ולשמרה" – שמור את יום השבת לקדשו (דברים ה יב).
בראשית רבה טז ה
נתנה ראש ונשובה לתחילתו של הפסוק ונראה מה מלמדנו המדרש על האופן שבו לקח ה' את האדם -

לקחו בדברים נאים ופתהו ליכנס
רש"י בראשית ב טו

נראה כי המדרשים סותרים זה את זה ומחלוקת ביניהם על מעשה ההנחה ומהותו. במבט ראשון נראה, כי המדרש המובא ברש"י ורואה במעשה ההנחה דבר המצריך שכנוע ופיתוי חולק על המדרש שמבאר כי ההנחה היא נתינת המנוחה לאדם. וכי איזה אדם אינו חפץ במנוחה, צדיקים גדולים ביקשו לישב בשלווה ומה נצרך לפתות לכך. אכן, יש מדרשים הרואים בהנחה ציווי על שמירת הגן, הקרבת הקורבנות או עשיית מלאכה. לדברים אלו, המורידים את האדם מפסגת מעלתו, יש צורך בשכנוע. אבל קשה להלום את המדרש בו פתחנו עם מדרשו של רש"י.

אולם במבט נוסף, לא חייב להרבות במחלוקת בין המדרשים. אמת היא שהקב"ה נתן מנוחה לאדם, אולם יתכן שהיה צריך לשכנע אותו לקבל מנוחה זו בחפץ לב. האדם לא מודע לכך שקיים 'גן עדן' ומסרב להאמין שהוא יכול לשהות בו אם רק ירצה. גם כאשר הוא מודע לאפשרות הוא מתקשה להתנתק ממרוץ החיים ומהשאיפה להישגים. המנוחה מכריחה אותו להרפות, לשחרר ולסמוך על האל עצמו - דבר שהאדם לא תמיד רוצה בו. מימי אדם הראשון ועד ימינו, מתקשה המין האנושי לעזוב את מעשיו החומריים ולהתעסק בעניינים שברוח -

ולפי שתועלת הרוחני כפי הטבע אין האדם נכסף אליו על כן אמר לו הקב"ה שא נא לשון בקשה, כדרך שאמרו אצל אדם הראשון פתהו לכנס לגן עדן כי האדם צריך פיתוי על קבלת איזו דבר רוחני שאין ההנאה מורגשת לאלתר
כלי יקר דברים ג כה

לכן, למרות שכולנו שואפים להגיע לגן עדן ומחכים לבואה של השבת, עלינו להבין מהי השבת אליה אנו כמהים. האם בשבת שלנו אנו נותנים מנוחה לכוחות החיים ודרור לרוח ולנפש. האם צריכים אנו פיתוי ושכנוע כדי להניח את כלי מלאכתנו ולנוח ממרוץ החיים. האם מאזינים אנו לקולו של הבורא המבקש להניח אותנו בגן עדן מקדם ולזכות לסוד השבת כפי שמתאר אותה ר' ירוחם ממיר -

זהו הסוד של כל הלכות שבת: לעשות את האדם למנוח, להכניסו במעלת המנוחה... לעשותו נטיעה, שיהיה מחובר וקבוע, בלתי נייד, בלי להזיזו ממקומו... זהו כל עבודת האדם - ליעשות מחובר, ליעשות נטיעה, להתהוות "נצר מטעי" ו"לעולם ירשו ארץ" - זהו כל סוד העולם הבא.

דעת חכמה ומוסר ב סה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

רבנות קהילה - ראשי פרקים למחשבה..

הארה לימי חנוכה - מספרים בחנוכה

לדעת להאזין לתרועה