לימוד התורה וגילוי הפנים


בפרשת האזינו מתארת התורה תהליך קשה ותרופה בצדו -

יז וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם, וְהָיָה לֶאֱכֹל, וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת; וְאָמַר, בַּיּוֹם הַהוּא, הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי, מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה.
יח וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא, עַל כָּל הָרָעָה, אֲשֶׁר עָשָׂה: כִּי פָנָה, אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים.
יט וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם: לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
כ כִּי-אֲבִיאֶנּוּ אֶל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו, זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, וְאָכַל וְשָׂבַע, וְדָשֵׁן; וּפָנָה אֶל-אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבָדוּם, וְנִאֲצוּנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי.
כא וְהָיָה כִּי-תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ: כִּי יָדַעְתִּי אֶת-יִצְרוֹ, אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם, בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי.
כב וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיְלַמְּדָהּ, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

דברים לא

מקובל להסביר את הדברים באופן הכללי, כנבואה על כלל ישראל בארצו ובגלויותיו אבל בדברינו אלו ננסה לפלס דרך הרואה בפסוקים מפורסמים אלו הדרכה אישית בעבודת ה'.

התורה מזהירה ומודיעה על הסתר פנים של ה' כלפי האדם והמדרש מתאר כי הודעה זו נאמרה במסגרת דו-שיח לא פשוט בין ה' למשה -

ר' יעקב בשם ר' אחא אומר:
מאי דכתיב "וחכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו" (ישעיה ח)?
אין לך שעה קשה בעולם מאותה שעה שאמר הקב"ה למשה "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא".
"וקויתי לו" – שאמר לו בסיני: "כי לא תשכח מפי זרעו".
ירושלמי סנהדרין י ב

אם כן, התקווה היחידה בעידן הסתר הפנים הוא התורה שלא תשכח מזרע ישראל. יתרה מזו, התקווה היחידה שהמדרש בעקבות הפסוקים מציע לנורא מכל - הוא הלימוד. נראה שמכאן אנו מגלים הגדרה נוספת למושג 'לימוד 'תורה' והוא גילוי פניו של האל. גילוי פנים זה איננו גילוי פנים רגיל אלא גילוי שבא לאחר הסתר. על אף שהקב"ה גוזר על האדם הסתר פנים (כפול ומכופל!), יש בכוחו של האדם תקווה בשל היכולת שלו לשוב ולגלות את ההסתר מחדש.

לפי דברים אלו, ניתן לקרוא באור חדש את המושג המובא במשנה -

תניא, רבי אומר: על כל עבירות שבתורה, בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה - יום הכפורים מכפר, חוץ מפורק עול ומגלה פנים בתורה...
מאי טעמא דרבי? דתניא: (במדבר טו, לא) כִּי דְבַר ה' בָּזָה - זה הפורק עול ומגלה פנים בתורה.
שבועות יג א

אם הלימוד מגלה את פניו של האל המסתתר, הרי שההימנעות מלימוד היא גופא הנחתו של האלוקים במסתור. הדברים אמורים כלפי מי שלא רואה את האל בחייו, שחושב שהוא היחיד ואין מושלם ממנו. מי שלא לומד, לא מצליח להבין עד כמה הוא טועה וכמה הוא שפל -

ששמעתי מאא"ז זללה"ה ואנכי הסתר אסתיר כי כשהאדם אינו יודע שיש הסתרה בודאי אינו טוב שסובר שהוא צדיק גמור ואינו שב בתשובה אבל כשיודע שיש הסתרה ומרגיש בנפשו אז הוא נכנע מלפני השי"ת ומבקש מלפניו וזהו (דברים ל"א, י"ח) ואנכי הסתר פירוש ההסתרה אני אסתיר ולא יודע שהיא הסתרה
דגל מחנה אפרים, צו

אם כן, יכולים אנו לפסוע צעד נוסף בהבנה של התורה כמגלה את פניו של האל מול האדם המשפיל את מבטו בענווה. האל אינו מתגלה לכל אדם באופן דומה, יש שהוא נגלה אליהם כאל רחמן ויש כאל נוקם. לכן, הרוצה לגלות את פניו של האל לא יוכל להסתפק באופן שבו הוא התגלה לאבותיו ועליו לבחור את הדרך שלו לגלות את האלוקים בעולם המסתיר אותו. כך ניתן להבין את מדרשם של רבותינו על הציווי לכתוב ספר תורה המובא בפרשיה זו -

אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה, מצוה לכתוב משלו, שנאמר "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת".
סנהדרין כ"א ע"ב


אם כנים הדברים, הרי שמול הדברים הקשים בהם פתחנו את דברינו נושבת לה רוח של נחמה ותקווה. פעמים רבות במהלך החיים האדם מרגיש כאילו האלוהים הסתיר פניו ממנו. יש מהם והאדם מרגיש כאילו מאז ומתמיד רחק האלוקים מאבותיו וההסתרה ממשיכה להיות כפולה ומכופלת. פעמים והאדם עצמו בוחר להסתתר מאורו של ה' תחת מעטה הגאווה והסיפוק העצמי. אולם, מי שיבחר בדרכו שלו, לפלס דרך ולכתוב ספר תורה משלו, יצליח לראות את אור ה' שאליו קיווה וחיכה.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

רבנות קהילה - ראשי פרקים למחשבה..

הארה לימי חנוכה - מספרים בחנוכה

לדעת להאזין לתרועה