לומר שלום

קושיה מפורסמת ישנה על הפסוק הראשון בפרשה. פסוק שמבקש להציג את קטבי העם הבאים לברית עם האל. בפסוק [דברים כט י] כתוב 'מחוטב עציך ועד שואב מימיך' וכל הדרשנים שואלים מה פשר הדברים, אין כאן "מ.. עד.." אלא שני אנשים הנמצאים במעמד זהה, נמוך ושפל.

לעיתים התירוצים לקושיות לא נמצאים בספרים ובחומש, לפעמים פרשת השבוע כתובה על עמודי העיתונים ולא רק בחומשים. השבוע, רעשה התקשורת על שיחת המוסר של ח"כ זחאלקה. הוא, מדם ליבו, תקף חברת כנסת אחרת שלכאורה אמורה להיות שותפה לדרך ולרעיון. הזעם העצור שלו היה על דבר כל כך אנושי, כל כך מובן מאליו - היא לא אמרה לו שלום. הוא זיהה בכך עמדה נפשית, לא מקרית אלא ביטוי של הלך רוח שנמשך עוד מימות עבר. לא נחה דעתו עד שקרא לכך - 'גזענות של שתיקה'.

גם אנחנו חוטאים בגזענות הזו. כשמדברים על בין אדם לחברו אנחנו נוטים לדמיין שני בני מחלוקת שבאים לבני תורה, סכסוכי שכנים מתמשכים או מחלוקות אידיאולוגיות עמוקות. אבל אנו עושים זאת כי אז זה פחות מחייב אותנו, דווקא הקל והמוכר הוא זה שיחייב אותנו. חוטב העצים לפעמים מתעלם משואב המים חברו, אפילו יותר מאשר ראש בני ישראל מרוחק מהמון העם. שניהם במדרגה אחת, חולקים את אותם קשיי חיים אבל אולי דווקא משום כך הם מרגישים כאילו הם שני קצוות מרוחקים. חוטב העצים יכול לפגוש את שואב המים בדרך אל העיר ולא להגיד לו שלום, רק בשל העובדה שהוא לא חוטב עצים כמוהו.

הגמרא [סוכה כח א] אומרת "רבן יוחנן בן זכאי ידע שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים משלות כובסין משלות שועלים דבר גדול ודבר קטן דבר גדול מעשה מרכבה". אולם לצד מה שהגמרא אומרת על ריב"ז אולי כדאי לצטט מה הגמרא [ברכות יז א] מצטטת בשם הבריות - "אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק". אדם גדול יודע לדבר עם כל העולם כולו אבל לא שוכח גם את הדבר הקטן והאלמנטארי - אמירת השלום. השלום שלו אינו נימוסי, אינו פוליטיקלי-קורקט, אינו נכפה עליו. הוא מקדים את אמירת השלום, הוא אינו מבדיל בין העומד מולו או בוחל במקום המוני כמו השוק.

כולנו מחפשים כפרה בימים הללו, אולי כדאי לקבל את עצתו של ריב"ז להשגת הכפרה הנכספת [מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דבחדש פרשה יא] - "רבן יוחנן בן זכאי אומר,.., המטיל שלום בין איש לאיש בין איש לאשתו בין עיר לעיר בין אומה לאומה בין ממשלה לממשלה בין משפחה למשפחה, על אחת כמה כמה שלא תבואהו פורענות".

לפני שנדאג להטיל שלום בין אומה לאומה ובין ממשלת ארה"ב לממשלת אירן, נטיל שלום לחברנו, לנשותינו ולמשפחתנו. נאמר שלום לזה שדומה לנו, נקדים שלום לאדם שנתפש כמובן מאליו, נתעניין בשלום האנשים שחיים איתנו בבית. בל נחטא בגזענות של שתיקה.