מעשה ברצונו של מקום שבו קבור רבי מאיר

שעה שבאתי אצל ציונו של רבי מאיר בעל הנס בעלות השחר מצאתיו כשהוא מלוכלך ורצפתו מושחרת מאבק הדרכים שברגלי העולים אליו.
והיו קירותיו מעורבבים מאבנים עתיקות ומדבקות חדשות של שמו של רבי נחמן שהוא מקוטע להברות או פסוק שמע ישראל זה ליד זה, עד שאינך יודע איזה חשוב יותר.
והכל שם בערבוביה גדולה, שלטי אזהרה שלא ידליקו נרות ושלטי מכירה של נרות שמן זית, זמני תפילות בשעון חורף ובלוח שנה של שנה שעברה, פרסומות צבעוניות לנסיעות לחו"ל על גבי קטעי זוהר מודפס בשבח ארץ ישראל.
ועתיק וחדש משמשים זה בזה, אבנים שבורות עם מצלמות אבטחה ומדרגות מיושנות עם מזגנים חורקים, וילדים רצים וזקנים מאיטים צעדיהם.
ונתעצבתי אל לבי שכך מראה קברו של מי שמגדולי התנאים נחשב ודבריו מאירים עיני חכמים אבל קירותיו מפוייחים מעשן אסכלות של בשר.
ומיד נתחלפה עצבות שבלבי בקורטוב של לימוד זכות ששמא כך דרכם של ישראל שאינם כאומות העולם שקברות מנהיגיהם כמוזיאונים וכאנדרטות אלא דומים עליהם כביתם שלהם. שאם רצפת ביתם מלוכלכת במאכל ומשחק - אות הוא שהתברך בילדים ובנים החיים בו ברווחה.
ונזכרתי מאמרו של רבי מאיר על ישראל שבין עושים רצונו של מקום ובין שאינם עושים רצונו של מקום קרויים בנים. ושמא נכון הדבר גם על רצונו של מקום שבו נקבר.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

רבנות קהילה - ראשי פרקים למחשבה..

הארה לימי חנוכה - מספרים בחנוכה

לדעת להאזין לתרועה