*תובנה לפרשת עקב התשע"ז*

התורה מצווה בפרשתנו: "וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד" ובכך מזהירה להתרחק מאחת התכונות השליליות ביותר ביחס בין אדם לבוראו.

קשה עורף הוא אדם שנמנע מלהיפגש עם דברים ישירות. בכל הזדמנות, הוא מפנה את מבטו לכיון אחר ומתקשה לסובב את ראשו אל השני. במקום קשר של פנים אל פנים עם האחר או עם האמת - הוא מתחמק.

לא פלא שאדם כזה ניחן בעקשנות ואי יכולת להשתנות. ארבעת החושים שבפניו מעולם לא יתוודעו אל המציאות נכוחה. גם הזולת, שינסה להכיר אותו מאחור יוכל רק לנחש את זהותו ואופיו.

כשמגיעים לארץ ישראל, עיני ה' מביטות בנו כל השנה. לכן הוא מבקש שנישיר לו מבט עמוק ולא נפנה עורף קר ואדיש.