החסד שבבקשת הסליחה
גדולי הדורות רגילים לומר שהסליחה היא
חסד אלוהי עצום, התשובה היא פלא בלתי מובן והכפרה איננה נתפשת במושגי המשפט
האנושיים. כל אלו מוחקים את החטא כלא היה ומטהרים את החוטא כאילו מעולם לא הסתאב.
נראה בעיניי, שגם בקשת הסליחה עצמה,
אפילו אם אין ביטחון שהיא נענית בחיוב, היא פלא עצום. מי שמבקש סליחה, מבקש שהשני
ישתכנע בטוהר כוונותיו, יבין את חולשותיו ויוותר על העונש. הפוגע מקבל מתנת חינם
והיא זכות הדיבור והאפשרות להשמיע את אשר על ליבו. כך במשנה תוקף, כאשר האדם מבקש
את סליחת האל ובעצם מבקש ממנו להישמע לרצונו האנושי. החוטא והאלוקים מבקשים להחליף
תפקידים - האדם מבקש שדבריו יתקיימו והאל ברחמיו שומע את מצוותו. יש כאן היפוך
סדרי בראשית, שינוי טבעו של עולם; אבל התשובה - שקדמה לעולם - מאפשרת בנוסף להענקת
הסליחה גם את עצם בקשתה.
בני ספרד ועדות המזרח נהגו לומר סליחות
במשך ארבעים יום כנגד ימי שהותו של משה בהר סיני לפני הורדת הלוחות השניים. הסליחות
נאמרות בימים שבהם משה עסק בלימוד מחודש של התורה ובחציבתן של הלוחות השניים. גם
באותם ימים התחלפו התפקידים, משה ביקש תחנונים על ישראל והקב"ה האזין לשוועתו.
רחמיו של האל, שהואיל להסכים לשמוע את דברי משה מלווים אותנו עד היום בצליל המילים
- 'סלחתי כדבריך'.
רבים אינם מאמינים בכוחה של התשובה,
רבים יותר אינם מבינים את עוצמתה של בקשת הסליחה. נבקש אנו, תוך כדי אמירת הפיוטים
המוכרים כל כך, להפנים את הבקשות שלנו - את העוצמה שבהן ואת הרחמים הגדולים
המתגלים בעולם כשהן מתקבלות.