תקיעת שופר - מרידה במלכות היצר

ידוע ומפורסם כי תקיעת השופר היא המלכה של הבורא יתברך כמאמר הפסוק [תהלים צח ו] - 'בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה''. ואכן אנו מוצאים בתנ"ך במקומות רבים את השופר ככלי המשמש בזמן המלכת מלכים. כך ראינו באבשלום ['וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם מְרַגְּלִים בְּכָל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשֹּׁפָר וַאֲמַרְתֶּם מָלַךְ אַבְשָׁלוֹם בְּחֶבְרוֹן' (שמואל ב טו י)], בשלמה ['וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, וּתְקַעְתֶּם בַּשּׁוֹפָר וַאֲמַרְתֶּם יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה' (מלכים א א לד)] וביהוא [וַיְמַהֲרוּ וַיִּקְחוּ אִישׁ בִּגְדוֹ וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו אֶל גֶּרֶם הַמַּעֲלוֹת, וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ מָלַךְ יֵהוּא (מלכים ב ט יג)].

המעניין הוא, שאצל שאול  ודוד איננו מוצאים תדיר את השופר בהמלכתם. אצל שאול בשתי ההמלכות - בהצגה לראשונה לעיני העם (שמואל א י כד - כה), ו"חידוש המלוכה" לאחר הניצחון על נחש העמוני (שמואל א יא יד) - אין תקיעת שופר. גם אצל דוד אנו לא מוצאים שופר בהמלכתו על ידי שמואל (שמואל א טז יג) וכאשר באו משלחות מכל ישראל להמליך אותו לאחר שנהרג איש בושת (דברי הימים א יב כד-מא).

מאידך, במלחמה עם פלשתים מוצא שאול את השופר ככלי שבאמצעותו ינהיג את העם כתיאור הפסוק (שמואל א יג ג-ד) - 'וַיַּךְ יוֹנָתָן אֵת נְצִיב פְּלִשְׁתִּים אֲשֶׁר בְּגֶבַע, וַיִּשְׁמְעוּ פְּלִשְׁתִּים, וְשָׁאוּל תָּקַע בַּשּׁוֹפָר בְּכָל הָאָרֶץ לֵאמֹר יִשְׁמְעוּ הָעִבְרִים'. גם אצל דוד אנו מוצאים לאחר מכן בכמה וכמה מקרים: במלחמת אבנר ויואב בגבעון ['וַיִּתְקַע יוֹאָב בַּשּׁוֹפָר, וַיַּעַמְדוּ כָּל הָעָם וְלֹא יִרְדְּפוּ עוֹד אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יָסְפוּ עוֹד לְהִלָּחֵם' (שמואל ב ב כח)], בסיומו של מרד אבשלום ['וַיִּתְקַע יוֹאָב בַּשֹּׁפָר, וַיָּשָׁב הָעָם מִרְדֹף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל כִּי חָשַׂךְ יוֹאָב אֶת הָעָם' (שמואל ב יח טז)], בסיומו של מרד שבע בן בכרי - ['..וַיִּתְקַע בַּשּׁוֹפָר, וַיָּפֻצוּ מֵעַל הָעִיר אִישׁ לְאֹהָלָיו..' (שמואל ב כ כב)] ובסיומו של מרד אדוניה בן חגית ['וַיִּשְׁמַע יוֹאָב אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ קוֹל הַקִּרְיָה הוֹמָה... וַיַּעַן יוֹנָתָן וַיֹּאמֶר לַאֲדֹנִיָּהוּ, אֲבָל אֲדֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ דָּוִד הִמְלִיךְ אֶת שְׁלֹמֹה... הוּא הַקּוֹל אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם... וַיֶּחֶרְדוּ וַיָּקֻמוּ כָּל הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר לַאֲדֹנִיָּהוּ וַיֵּלְכוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ' (מלכים א א מא-מט)].

מהדוגמאות אותן מנינו אצל דוד ניתן להבין מדוע אם כן יש פעמים שבהם ההמלכה מלווה בשופר ויש מקרים שהשופר נעדר מהם. השופר מגיע בהמלכה של מלך רק כאשר היא מגיעה בהקשר של מרד. כל הדוגמאות שמנינו בתחילת הדברים - אבשלום, שלמה ויהוא - היו המלכות שבהם הממליכים ביקשו להקים עליהם מלך שיכולים להיות עליו עוררים. בכל אחד מהם היו שטענו שאינו ראוי למלוכה - בצדק ושלא בצדק - ולכן היו זקוקים לשופר. לעומת זאת, במלכות שאול ודוד, כשלא היו עוררין לא השתמשו בשופר. רק במקומות שלא הייתה הסכמה מלאה למלכותם כמו כאשר הפלישתים נלחמים במעשי שאול או כאשר בניו של דוד מורדים במלכותו, או אז מגיע השופר וממלא את תפקידו.  

למעשה, השופר נועד להזהיר את מערערי המלוכה החדשה יותר מהכרזה על המלך עצמו, שהרי אנו מוצאים שהוא מתריס כנגד אויבי הממלכה, אפילו אם בפועל אין מלך חדש. בכל מקום שרצו לערער על מלכות ישראל מגיע השופר ומתריע בפני המורדים, כפי שמצאנו במלחמה כנגד עגלון מלך מואב ['וַיְהִי בְּבוֹאוֹ וַיִּתְקַע בַּשּׁוֹפָר בְּהַר אֶפְרָיִם, וַיֵּרְדוּ עִמּוֹ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָהָר וְהוּא לִפְנֵיהֶם: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רִדְפוּ אַחֲרַי כִּי נָתַן ה' אֶת אֹיְבֵיכֶם אֶת מוֹאָב בְּיֶדְכֶם, וַיֵּרְדוּ אַחֲרָיו' (שופטים ג כז-כח)] וכנגד מלך מואב ['וְרוּחַ ה' לָבְשָׁה אֶת גִּדְעוֹן, וַיִּתְקַע בַּשּׁוֹפָר וַיִּזָּעֵק אֲבִיעֶזֶר אַחֲרָיו' (שופטים ו לד)]. האמירה הפנימית של השופר יודעת להכניע את הערעור שיש כנגד המלך או האומה המבקשת מלוכה.


כלומר, המשמעות של תקיעת השופר, אינה המלכה סתמית אלא המלכה הבאה על רקע של מרד במלכות היצר. לולא שהיה מי שיערער על מלכות ה', לא היינו ממליכים אותו בשופר. זאת ועוד, המלכה מלאה של הקב"ה איננה מורגשת מיד בפועל אבל למרות זאת די בהכרזה שאיננו חפצים במלכות הקיימת מתוך שאיפה למלכות ה'.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

רבנות קהילה - ראשי פרקים למחשבה..

הארה לימי חנוכה - מספרים בחנוכה

לדעת להאזין לתרועה