צרעת - לשון הרע על מנהיגי ישראל

מפורסם הדבר שהצרעת באה כעונש על לשון הרע והטלת דופי בין אדם לחברו. עיון במצורעים המופיעים בתנ"ך מגלה שעונש הצרעת מגיעה בהקשר מאוד מסוים.

בכל המקרים שבהם גיבורי התנ"ך מצטרעים, הם אומרים דבר גנאי על ההנהגה. מרים המדברת על הנהגת אחיה, המלך עוזיה זועף על הכהנים וגחזי מערער על דברי אלישע הנביא. צרעת מגיעה כשמדברים סרה על המלכות, הכהונה והנבואה.

ההרחקה מהציבור מתפרשת כעת באופן עמוק יותר. מי שפוגע בסמלי הציבור ובראשי העדה, נחשב כמי שפגע בקהל כולו ולכן הוא מורחק ממנו.

מרתק לראות כי הפוגע בהנהגת עם ישראל נענש בצרעת, גם אם הוא עצמו המנהיג!. כשמשה מסרב להכיר בשליחות האלוקית המוטלת עליו הוא מצטרע, וכשהמשיח יושב בשערי רומי ואינו גואל את ישראל הוא יושב כמצורע בין מצורעים.

האזוב והארז מסמלים את ההנהגה המושלמת - המכירה בכוחה שניתן לה מן השמים אולם נשענת בענווה על כוחו של הציבור. כשהיא ספוגה במים חיים של תורה, יצאו המצורעים לחיים ואנו לגאולה שלמה.