יופי לא משכר

במהלך קריאת פרשיות המשכן קשה להתעלם מהיופי והפאר של המשכן ושל הכוהנים. היופי הזה שבה גם את ליבו של אחשורוש שבחר ללבוש את בגדי הכהן הגדול בשעת המשתה המלכותי. מה הייתה מטרת ההדר החיצוני הזה, שנתפס כמיותר במקום שכולו בנין הרוח ותיקון הנפש.

שמא נוכל להיעזר בפירושו של הרב קוק (עין איה ברכות ז מד) על משמעותו הפנימית של היופי. לדבריו, היופי מפתח יכולת באדם לראות את הטוב הקיים והצפוי, לשמוח בעצם קיומו ולשאוף למיצוי יכולותיו. ההדר במעשי הבריאה ובעשיה האנושית מפתח באדם יכולת להתרומם מקשיי החיים ובעיותיהם אל רצונות נעלים.

אבל את היופי הזה צריך האדם למצוא בכל מעשה, בכל מראה ובכל חוויה. אם הוא שואף אליו רק ברגעי שיא או בהזדמנויות נדירות, הוא הופך ליופי מבלבל ומתעתע. "מי שלא הרגיל נפשו להשתמש בהכרת ההוד והיופי שבחיים לתכליתם הרצויה, הוא משתכר מהדר הברק החיצוני" . לכן, הכוהנים חייבים ללבוש את בגדיהם בכל משך העבודה, בכך הם מרגילים את עצמם להתבונן בכל רגע ביופי הנדיר. לעומתם, אחשורוש רואה הזדמנות ליופי רק בדברים נדירים ובאירועים יוצאי דופן. כיון שכך, הוא מאבד את עשתונותיו למול היופי המסחרר ומאותו רגע הוא זקוק לגירוי גדול יותר ומרהיב ביופיו.

השפעת היופי הוא כמו שתיית היין, שתיית כוס יין בכל יום מעניקה לגוף בריאות חיונית אבל הגזמה פראית הבאה מתוך חיפוש אקסטזה עלולה להזיק לו באופן חמור." כל אלה המידות הם עומדים בטובתם לרגיל ומתנהג בכשרון ונהפכים לרועץ למשתכר ומתהמם על ידם..., ולפי רוב השליטה השכלית כן יגדל גם כן שימוש היופי, עד שבית המקדש ששם הוא המכון לאור השכל הטהור..  הוא גם כן נויו של עולם."

כדי לשמוח שמחה אמתית בפורים, צריכים להיות מסוגלים לפתח רגשות יופי ושמחה יומיומיים, מי שחושב שאת השמחה הוא ישיג בחוויה חד פעמית של התפעלות - ימצא את עצמו מתלהב מאוד ברגעים הראשונים, אבל מלא אכזבה בצאתו מן הקודש.