קרבן חטאת - כוחם של הפרטים הקטנים

אחר שחיטת הקרבן, יש לתת מדמו על המזבח. בכל הקרבנות, נתינת הדם היא באמצעות שפיכה מכלי על פינות המזבח. יוצא דופן הוא קרבן חטאת שבו נתינת הדם היא באצבעו של הכהן הנוגעת בדיוק בקרן הזווית של המזבח.

ההבדל בדיני ההזאה על המזבח נוגע למעשה במהותו של קרבן חטאת הבא על חטאים בשגגה. החוטא בשגגה הוא מי שעיגל פינות, שחי חיים של "בערך", שזלזל בפרטים הקטנים ומתוך כך בא לידי מכשול.

צורת ההקרבה המדויקת מלמדת את החוטא, שגם שגגה היא בעיה. שעליו להקריב את ה"בערך" ולעבור על כל פרט באצבע מדויקת. אלוקים נמצא בפרטים הקטנים, בקרן זוית ובהבדלים הדקים בין "חמץ" ל"מצה". זאת התודעה שבה חי מקריב החטאת, המודה בטעותו ומכריז בקול: "מה קטנו מעשיך ה'".

(על פי הרב אליעזר קשתיאל)